Romans 9

I say the truth in Christ, I lie not, my conscience also bearing me witness in the Holy Ghost,

אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃

That I have great heaviness and continual sorrow in my heart.

כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃

For I could wish that myself were accursed from Christ for my brethren, my kinsmen according to the flesh:

כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃

Who are Israelites; to whom pertaineth the adoption, and the glory, and the covenants, and the giving of the law, and the service of God, and the promises;

אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃

Whose are the fathers, and of whom as concerning the flesh Christ came, who is over all, God blessed for ever. Amen.

ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃

Not as though the word of God hath taken none effect. For they are not all Israel, which are of Israel:

אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃

Neither, because they are the seed of Abraham, are they all children: but, In Isaac shall thy seed be called.

ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃

That is, They which are the children of the flesh, these are not the children of God: but the children of the promise are counted for the seed.

כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃

For this is the word of promise, At this time will I come, and Sara shall have a son.

כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃

And not only this; but when Rebecca also had conceived by one, even by our father Isaac;

ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃

(For the children being not yet born, neither having done any good or evil, that the purpose of God according to election might stand, not of works, but of him that calleth;)

כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃

It was said unto her, The elder shall serve the younger.

נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃

As it is written, Jacob have I loved, but Esau have I hated.

ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃

What shall we say then? Is there unrighteousness with God? God forbid.

אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃

For he saith to Moses, I will have mercy on whom I will have mercy, and I will have compassion on whom I will have compassion.

כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃

So then it is not of him that willeth, nor of him that runneth, but of God that sheweth mercy.

ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃

For the scripture saith unto Pharaoh, Even for this same purpose have I raised thee up, that I might shew my power in thee, and that my name might be declared throughout all the earth.

כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

Therefore hath he mercy on whom he will have mercy, and whom he will he hardeneth.

ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃

Thou wilt say then unto me, Why doth he yet find fault? For who hath resisted his will?

וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃

Nay but, O man, who art thou that repliest against God? Shall the thing formed say to him that formed it, Why hast thou made me thus?

אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃

Hath not the potter power over the clay, of the same lump to make one vessel unto honour, and another unto dishonour?

אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃

What if God, willing to shew his wrath, and to make his power known, endured with much longsuffering the vessels of wrath fitted to destruction:

ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃

And that he might make known the riches of his glory on the vessels of mercy, which he had afore prepared unto glory,

להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃

Even us, whom he hath called, not of the Jews only, but also of the Gentiles?

והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃

As he saith also in Osee, I will call them my people, which were not my people; and her beloved, which was not beloved.

כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃

And it shall come to pass, that in the place where it was said unto them, Ye are not my people; there shall they be called the children of the living God.

והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

Esaias also crieth concerning Israel, Though the number of the children of Israel be as the sand of the sea, a remnant shall be saved:

וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

For he will finish the work, and cut it short in righteousness: because a short work will the Lord make upon the earth.

כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃

And as Esaias said before, Except the Lord of Sabaoth had left us a seed, we had been as Sodoma, and been made like unto Gomorrha.

וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

What shall we say then? That the Gentiles, which followed not after righteousness, have attained to righteousness, even the righteousness which is of faith.

ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃

But Israel, which followed after the law of righteousness, hath not attained to the law of righteousness.

וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃

Wherefore? Because they sought it not by faith, but as it were by the works of the law. For they stumbled at that stumblingstone;

ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃

As it is written, Behold, I lay in Sion a stumblingstone and rock of offence: and whosoever believeth on him shall not be ashamed.

ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃