Psalms 139

O LORD, thou hast searched me, and known me.
למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃
Thou knowest my downsitting and mine uprising, thou understandest my thought afar off.
אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃
Thou compassest my path and my lying down, and art acquainted with all my ways.
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃
For there is not a word in my tongue, but, lo, O LORD, thou knowest it altogether.
כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
Thou hast beset me behind and before, and laid thine hand upon me.
אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃
Such knowledge is too wonderful for me; it is high, I cannot attain unto it.
פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃
Whither shall I go from thy spirit? or whither shall I flee from thy presence?
אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃
If I ascend up into heaven, thou art there: if I make my bed in hell, behold, thou art there.
אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃
If I take the wings of the morning, and dwell in the uttermost parts of the sea;
אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃
Even there shall thy hand lead me, and thy right hand shall hold me.
גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃
If I say, Surely the darkness shall cover me; even the night shall be light about me.
ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃
Yea, the darkness hideth not from thee; but the night shineth as the day: the darkness and the light are both alike to thee.
גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃
For thou hast possessed my reins: thou hast covered me in my mother's womb.
כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃
I will praise thee; for I am fearfully and wonderfully made: marvellous are thy works; and that my soul knoweth right well.
אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃
My substance was not hid from thee, when I was made in secret, and curiously wrought in the lowest parts of the earth.
לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃
Thine eyes did see my substance, yet being unperfect; and in thy book all my members were written, which in continuance were fashioned, when as yet there was none of them.
גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃
How precious also are thy thoughts unto me, O God! how great is the sum of them!
ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃
If I should count them, they are more in number than the sand: when I awake, I am still with thee.
אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃
Surely thou wilt slay the wicked, O God: depart from me therefore, ye bloody men.
אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃
For they speak against thee wickedly, and thine enemies take thy name in vain.
אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃
Do not I hate them, O LORD, that hate thee? and am not I grieved with those that rise up against thee?
הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃
I hate them with perfect hatred: I count them mine enemies.
תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃
Search me, O God, and know my heart: try me, and know my thoughts:
חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃
And see if there be any wicked way in me, and lead me in the way everlasting.
וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃