Job 24

מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃

Hvorfor lar den Allmektige aldri sine straffetider komme? Og hvorfor får de som kjenner ham, ikke se hans dager?

גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃

Folk flytter grenseskjell; de raner fe og fører det på beite.

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃

Farløses asen driver de bort; enkens okse tar de i pant.

יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃

Fattigfolk trenger de ut av veien; alle de saktmodige i landet må skjule sig.

הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃

Ja, som villesler i ørkenen går de ut til sin gjerning og leter efter føde; ødemarken gir dem brød til barna.

בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃

På marken høster de den ugudeliges fôr, og i hans vingård holder de efterhøst.

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃

Nakne overnatter de uten klær og uten dekke i kulden.

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃

Av skyllregnet på fjellet blir de våte, og fordi de ikke har noget annet ly, trykker de sig inn til berget.

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

Den farløse rives bort fra mors bryst, og armingens klær blir tatt som pant.

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

Nakne går de, uten klær, og sultne bærer de kornbånd.

בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

Mellem de ugudeliges murer perser de olje; de treder vinpersene og tørster.

מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

Fra byen lyder døendes stønn, og de hårdt sårede skriker om hjelp; men Gud enser ikke slik urett.

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

Andre er fiender av lyset; de kjenner ikke dets veier og holder sig ikke på dets stier.

לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃

Før dag står morderen op, slår ihjel den som er arm og fattig, og om natten er han som tyven.

ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

Horkarlens øie speider efter skumringen; han sier: Intet øie ser mig, og han dekker sitt ansikt til.

חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃

I mørket bryter de inn i husene, om dagen lukker de sig inne; lyset vil de ikke vite av.

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

For nattens mørke er morgen for dem alle; de er velkjente med nattemørkets redsler.

קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃

Hastig rives de med av strømmen; forbannet blir deres arvedel i landet; de ferdes ikke mere på veien til vingårdene.

ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃

Tørke og hete sluker snevann, dødsriket dem som synder.

ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃

Hans mors liv glemmer ham, makken fortærer ham med lyst, ingen minnes ham mere, og ondskapen blir som et splintret tre.

רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃

Slik går det med den som har plyndret den ufruktbare, som ikke fødte, og aldri har gjort godt mot enker.

ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃

Men Gud opholder voldsmennene lenge med sin kraft; de reiser sig igjen, skjønt de mistvilte om livet.

יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃

Han lar dem leve i trygghet og støtter dem; hans øine våker over deres veier.

רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃

De stiger høit; en liten stund, så er de ikke mere; de segner og dør som alle andre, og som aks-toppen skjæres de av.

ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃

Og er det nu ikke så, hvem gjør mig da til løgner og mitt ord til intet?