Job 10

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

Min sjel er lei av mitt liv, jeg vil la min klage ha fritt løp, jeg vil tale i min sjels bitre smerte.

אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

Jeg vil si til Gud: Fordøm mig ikke, la mig vite hvorfor du strider mot mig!

הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Tykkes det dig godt at du undertrykker, at du forkaster det dine hender med omhu har dannet, og lar ditt lys skinne over ugudeliges råd?

העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

Har du menneskeøine, eller ser du således som et menneske ser?

הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

Er dine dager som et menneskes dager, eller dine år som en manns dager? -

כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

siden du søker efter min misgjerning og leter efter min synd,

על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

enda du vet at jeg ikke er ugudelig, og at det ingen er som redder av din hånd.

ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Dine hender har dannet mig og gjort mig, helt og i alle deler, og nu vil du ødelegge mig!

זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Kom i hu at du har dannet mig som leret, og nu lar du mig atter vende tilbake til støvet!

הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Helte du mig ikke ut som melk og lot mig størkne som ost?

עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

Med hud og kjøtt klædde du mig, og med ben og sener gjennemvevde du mig.

חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

Liv og miskunnhet har du gitt mig, og din varetekt har vernet om min ånd.

ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Og dette gjemte du i ditt hjerte, jeg vet at dette hadde du i sinne:

אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

Syndet jeg, så vilde du vokte på mig og ikke frikjenne mig for min misgjerning;

אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

var jeg skyldig, da ve mig, men var jeg uskyldig, skulde jeg dog ikke kunne løfte mitt hode, mett av skam og med min elendighet for øie;

ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

og hevet det sig dog, så vilde du jage efter mig som en løve, og atter vise dig forunderlig mot mig;

תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

du vilde føre nye vidner mot mig og øke din harme mot mig, sende alltid nye hærflokker mot mig.

ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

Hvorfor lot du mig utgå av mors liv? Jeg skulde ha opgitt ånden, og intet øie skulde ha sett mig;

כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

jeg skulde ha vært som om jeg aldri hadde vært til; fra mors liv skulde jeg ha vært båret til graven.

הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

Er ikke mine dager få? - Han holde op! Han la mig være, så jeg kan bli litt glad,

בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

før jeg går bort for ikke å vende tilbake, bort til mørkets og dødsskyggens land,

ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃

et land så mørkt som den sorteste natt, hvor dødsskygge og forvirring råder, og hvor lyset er som den sorteste natt!