Luke 13

ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃

There were present at that season some that told him of the Galilæans, whose blood Pilate had mingled with their sacrifices.

ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃

And Jesus answering said unto them, Suppose ye that these Galilæans were sinners above all the Galilæans, because they suffered such things?

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

I tell you, Nay: but, except ye repent, ye shall all likewise perish.

או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃

Or those eighteen, upon whom the tower in Siloam fell, and slew them, think ye that they were sinners above all men that dwelt in Jerusalem?

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

I tell you, Nay: but, except ye repent, ye shall all likewise perish.

וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃

He spake also this parable; A certain man had a fig tree planted in his vineyard; and he came and sought fruit thereon, and found none.

ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃

Then said he unto the dresser of his vineyard, Behold, these three years I come seeking fruit on this fig tree, and find none: cut it down; why cumbereth it the ground?

ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃

And he answering said unto him, Lord, let it alone this year also, till I shall dig about it, and dung it:

אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃

And if it bear fruit, well: and if not, then after that thou shalt cut it down.

ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃

And he was teaching in one of the synagogues on the sabbath.

והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃

And, behold, there was a woman which had a spirit of infirmity eighteen years, and was bowed together, and could in no wise lift up herself.

ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃

And when Jesus saw her, he called her to him, and said unto her, Woman, thou art loosed from thine infirmity.

וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃

And he laid his hands on her: and immediately she was made straight, and glorified God.

ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃

And the ruler of the synagogue answered with indignation, because that Jesus had healed on the sabbath day, and said unto the people, There are six days in which men ought to work: in them therefore come and be healed, and not on the sabbath day.

ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃

The Lord then answered him, and said, Thou hypocrite, doth not each one of you on the sabbath loose his ox or his ass from the stall, and lead him away to watering?

וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃

And ought not this woman, being a daughter of Abraham, whom Satan hath bound, lo, these eighteen years, be loosed from this bond on the sabbath day?

ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃

And when he had said these things, all his adversaries were ashamed: and all the people rejoiced for all the glorious things that were done by him.

ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃

Then said he, Unto what is the kingdom of God like? and whereunto shall I resemble it?

דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃

It is like a grain of mustard seed, which a man took, and cast into his garden; and it grew, and waxed a great tree; and the fowls of the air lodged in the branches of it.

ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃

And again he said, Whereunto shall I liken the kingdom of God?

דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

It is like leaven, which a woman took and hid in three measures of meal, till the whole was leavened.

ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃

And he went through the cities and villages, teaching, and journeying toward Jerusalem.

וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃

Then said one unto him, Lord, are there few that be saved? And he said unto them,

ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃

Strive to enter in at the strait gate: for many, I say unto you, will seek to enter in, and shall not be able.

והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃

When once the master of the house is risen up, and hath shut to the door, and ye begin to stand without, and to knock at the door, saying, Lord, Lord, open unto us; and he shall answer and say unto you, I know you not whence ye are:

אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃

Then shall ye begin to say, We have eaten and drunk in thy presence, and thou hast taught in our streets.

ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃

But he shall say, I tell you, I know you not whence ye are; depart from me, all ye workers of iniquity.

ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃

There shall be weeping and gnashing of teeth, when ye shall see Abraham, and Isaac, and Jacob, and all the prophets, in the kingdom of God, and you yourselves thrust out.

ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃

And they shall come from the east, and from the west, and from the north, and from the south, and shall sit down in the kingdom of God.

והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃

And, behold, there are last which shall be first, and there are first which shall be last.

ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃

The same day there came certain of the Pharisees, saying unto him, Get thee out, and depart hence: for Herod will kill thee.

ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃

And he said unto them, Go ye, and tell that fox, Behold, I cast out devils, and I do cures to day and to morrow, and the third day I shall be perfected.

אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃

Nevertheless I must walk to day, and to morrow, and the day following: for it cannot be that a prophet perish out of Jerusalem.

ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃

O Jerusalem, Jerusalem, which killest the prophets, and stonest them that are sent unto thee; how often would I have gathered thy children together, as a hen doth gather her brood under her wings, and ye would not!

הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃

Behold, your house is left unto you desolate: and verily I say unto you, Ye shall not see me, until the time come when ye shall say, Blessed is he that cometh in the name of the Lord.