Psalms 139

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃

(Til Sangmesteren. Af David. En Salme.) HERRE, du ransager mig og kender mig!

אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

Du ved, når jeg står op, du fatter min Tanke i Frastand,

ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃

du har Rede på, hvor jeg går eller ligger, og alle mine Veje kender du grant.

כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

Thi før Ordet er til på min Tunge, se, da ved du det, HERRE, til fulde.

אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

Bagfra og forfra omslutter du mig, du lægger din Hånd på mig.

פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃

At fatte det er mig for underfuldt, for højt, jeg evner det ikke!

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

Hvorhen skal jeg gå for din Ånd, og hvor skal jeg fly for dit Åsyn?

אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃

Farer jeg op til Himlen, da er du der, reder jeg Leje i Dødsriget, så er du der;

אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃

tager jeg Morgenrødens Vinger, fæster jeg Bo, hvor Havet ender,

גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃

da vil din Hånd også lede mig der, din højre holde mig fast!

ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

Og siger jeg: "Mørket skal skjule mig, Lyset blive Nat omkring mig!"

גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃

så er Mørket ej mørkt for dig, og Natten er klar som Dagen, Mørket er som Lyset.

כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

Thi du har dannet mine Nyrer, vævet mig i Moders Liv.

אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃

Jeg vil takke dig, fordi jeg er underfuldt skabt; underfulde er dine Gerninger, det kender min Sjæl til fulde.

לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

Mine Ben var ikke skjult for dig, da jeg blev skabt i Løndom, virket i Jordens Dyb;

גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

som Foster så dine Øjne mig, i din Bog var de alle skrevet, Dagene var bestemt, før en eneste af dem var kommet.

ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃

Hvor kostelige er dine Tanker mig, Gud, hvor stor er dog deres Sum!

אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

Tæller jeg dem, er de flere end Sandet, jeg vågner - og end er jeg hos dig.

אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃

Vilde du dog dræbe de gudløse, Gud, måtte Blodets Mænd vige fra mig,

אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃

de, som taler om dig på Skrømt og sværger falsk ved dit Navn.

הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃

Jeg hader jo dem, der hader dig, HERRE, og væmmes ved dem, der står dig imod;

תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃

med fuldt Had bader jeg dem, de er også mine Fjender.

חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃

Ransag mig, Gud, og kend mit Hjerte, prøv mig og kend mine Tanker!

וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃

Se, om jeg er på Smertens Vej, og led mig på Evigheds Vej!