Psalms 139

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃

Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Hospodine, ty jsi mne zkusil a seznal.

אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

Ty znáš sednutí mé i povstání mé, rozumíš myšlení mému zdaleka.

ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃

Chození mé i ležení mé ty obsahuješ, a všech mých cest svědom jsi.

כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

Než ještě mám na jazyku slovo, aj, Hospodine, ty to všecko víš.

אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

Z zadu i z předu obklíčils mne, a vzložils na mne ruku svou.

פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃

Divnější jest umění tvé nad můj vtip; vysoké jest, nemohu k němu.

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

Kamž bych zašel od ducha tvého? Aneb kam bych před tváří tvou utekl?

אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃

Jestliže bych vstoupil na nebe, tam jsi ty; pakli bych sobě ustlal v hrobě, aj, přítomen jsi.

אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃

Vzal-li bych křídla záře jitřní, abych bydlil při nejdalším moři:

גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃

I tamť by mne ruka tvá provedla, a pravice tvá by mne popadla.

ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

Dím-li pak: Aspoň tmy, jako v soumrak, přikryjí mne, ale i noc jest světlem vůkol mne.

גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃

Aniž ty tmy před tebou ukryti mohou, anobrž noc jako den tobě svítí, rovně tma jako světlo.

כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

Ty zajisté v moci máš ledví má, přioděl jsi mne v životě matky mé.

אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃

Oslavuji tě, proto že se hrozným a divným skutkům tvým divím, a duše má zná je výborně.

לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

Neníť ukryta žádná kost má před tebou, jakž jsem učiněn v skrytě, a řemeslně složen, v nejhlubších místech země.

גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

Trupel můj viděly oči tvé, v knihu tvou všickni oudové jeho zapsáni jsou, i dnové,v nichž formováni byli, když ještě žádného z nich nebylo.

ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃

Protož u mne ó jak drahá jsou myšlení tvá, Bože silný, a jak jest jich nesčíslná summa!

אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

Chtěl-li bych je sčísti, více jest jich než písku; procítím-li, a já jsem vždy s tebou.

אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃

Zabil-li bys, ó Bože, bezbožníka, tehdážť by muži vražedlní odstoupili ode mne,

אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃

Kteříž mluví proti tobě nešlechetně; marně vyvyšují nepřátely tvé.

הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃

Zdaliž těch, kteříž tě v nenávisti mají, ó Hospodine, v nenávisti nemám? A ti, kteříž proti tobě povstávají, zdaž mne nemrzejí?

תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃

Úhlavní nenávistí jich nenávidím, a mám je za nepřátely.

חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃

Vyzpytuj mne, Bože silný, a poznej srdce mé; zkus mne, a poznej myšlení má.

וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃

A popatř, chodím-liť já cestou odpornou tobě, a veď mne cestou věčnou.