Job 10

Meine Seele ist meines Lebens überdrüssig; ich will meiner Klage in mir freien Lauf lassen, will reden in der Bitterkeit meiner Seele.

נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃

Ich will zu Gott sagen: Verdamme mich nicht! laß mich wissen, worüber du mit mir rechtest.

אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃

Gefällt es dir, daß du bedrückst, daß du die Arbeit deiner Hände verwirfst und über den Rat der Gesetzlosen dein Licht leuchten lässest?

הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃

Hast du Augen des Fleisches, oder siehst du, wie ein Mensch sieht?

העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃

Sind deine Tage wie die Tage eines Menschen, oder deine Jahre wie die Tage eines Mannes,

הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃

daß du nach meiner Ungerechtigkeit suchst und nach meiner Sünde forschest,

כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃

obwohl du weißt, daß ich nicht schuldig bin, und daß niemand ist, der aus deiner Hand errette?

על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃

Deine Hände haben mich ganz gebildet und gestaltet um und um, und du verschlingst mich!

ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃

Gedenke doch, daß du wie Ton mich gestaltet-und zum Staube willst du mich zurückkehren lassen!

זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃

Hast du mich nicht hingegossen wie Milch, und wie Käse mich gerinnen lassen?

הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃

Mit Haut und Fleisch hast du mich bekleidet, und mit Knochen und Sehnen mich durchflochten.

עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃

Leben und Huld hast du mir gewährt, und deine Obhut bewahrte meinen Geist.

חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃

Doch solches bargest du in deinem Herzen; ich weiß, daß dieses bei dir war:

ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃

Wenn ich sündigte, so würdest du mich beobachten, und von meiner Missetat mich nicht freisprechen.

אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃

Wenn ich schuldig wäre, wehe mir! und wäre ich gerecht, so dürfte ich mein Haupt nicht erheben, gesättigt von Schande und mein Elend schauend.

אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃

Und richtete es sich empor, wie ein Löwe würdest du mich jagen, und immer wieder deine Wunderkraft an mir erweisen.

ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃

Du würdest deine Zeugen mir gegenüber erneuern und deinen Zorn wider mich mehren, stets frische Scharen und ein Heer wider mich entbieten.

תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃

Warum hast du mich doch aus Mutterleibe hervorgehen lassen? Ich hätte verscheiden, und kein Auge hätte mich sehen sollen!

ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃

Als ob ich nicht gewesen wäre, so hätte ich sein sollen, vom Mutterschoße zu Grabe getragen!

כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃

Sind meiner Tage nicht wenige? Er lasse ab, wende sich von mir, daß ich ein wenig mich erheitere,

הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃

ehe ich hingehe (und nicht wiederkomme) in das Land der Finsternis und des Todesschattens,

בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃

in das Land, düster wie das Dunkel, das Land des Todesschattens und der Unordnung, und wo das Hellwerden dem Dunkel gleich ist!

ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃