Job 37

Mon coeur est tout tremblant, Il bondit hors de sa place.

אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃

Ecoutez, écoutez le frémissement de sa voix, Le grondement qui sort de sa bouche!

שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃

Il le fait rouler dans toute l'étendue des cieux, Et son éclair brille jusqu'aux extrémités de la terre.

תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃

Puis éclate un rugissement: il tonne de sa voix majestueuse; Il ne retient plus l'éclair, dès que sa voix retentit.

אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃

Dieu tonne avec sa voix d'une manière merveilleuse; Il fait de grandes choses que nous ne comprenons pas.

ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃

Il dit à la neige: Tombe sur la terre! Il le dit à la pluie, même aux plus fortes pluies.

כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃

Il met un sceau sur la main de tous les hommes, Afin que tous se reconnaissent comme ses créatures.

ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃

L'animal sauvage se retire dans une caverne, Et se couche dans sa tanière.

ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃

L'ouragan vient du midi, Et le froid, des vents du nord.

מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃

Par son souffle Dieu produit la glace, Il réduit l'espace où se répandaient les eaux.

מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃

Il charge de vapeurs les nuages, Il les disperse étincelants;

אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃

Leurs évolutions varient selon ses desseins, Pour l'accomplissement de tout ce qu'il leur ordonne, Sur la face de la terre habitée;

והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃

C'est comme une verge dont il frappe sa terre, Ou comme un signe de son amour, qu'il les fait apparaître.

אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃

Job, sois attentif à ces choses! Considère encore les merveilles de Dieu!

האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃

Sais-tu comment Dieu les dirige, Et fait briller son nuage étincelant?

התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃

Comprends-tu le balancement des nuées, Les merveilles de celui dont la science est parfaite?

התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃

Sais-tu pourquoi tes vêtements sont chauds Quand la terre se repose par le vent du midi?

אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃

Peux-tu comme lui étendre les cieux, Aussi solides qu'un miroir de fonte?

תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃

Fais-nous connaître ce que nous devons lui dire; Nous sommes trop ignorants pour nous adresser à lui.

הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃

Lui annoncera-t-on que je parlerai? Mais quel est l'homme qui désire sa perte?

היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃

On ne peut fixer le soleil qui resplendit dans les cieux, Lorsqu'un vent passe et en ramène la pureté;

ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃

Le septentrion le rend éclatant comme l'or. Oh! que la majesté de Dieu est redoutable!

מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃

Nous ne saurions parvenir jusqu'au Tout-Puissant, Grand par la force, Par la justice, par le droit souverain: Il ne répond pas!

שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃

C'est pourquoi les hommes doivent le craindre; Il ne porte les regards sur aucun sage.

לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃