Psalms 139

Přednímu zpěváku, žalm Davidův. Hospodine, ty jsi mne zkusil a seznal.

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃

Ty znáš sednutí mé i povstání mé, rozumíš myšlení mému zdaleka.

אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃

Chození mé i ležení mé ty obsahuješ, a všech mých cest svědom jsi.

ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃

Než ještě mám na jazyku slovo, aj, Hospodine, ty to všecko víš.

כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

Z zadu i z předu obklíčils mne, a vzložils na mne ruku svou.

אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃

Divnější jest umění tvé nad můj vtip; vysoké jest, nemohu k němu.

פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃

Kamž bych zašel od ducha tvého? Aneb kam bych před tváří tvou utekl?

אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃

Jestliže bych vstoupil na nebe, tam jsi ty; pakli bych sobě ustlal v hrobě, aj, přítomen jsi.

אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃

Vzal-li bych křídla záře jitřní, abych bydlil při nejdalším moři:

אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃

I tamť by mne ruka tvá provedla, a pravice tvá by mne popadla.

גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃

Dím-li pak: Aspoň tmy, jako v soumrak, přikryjí mne, ale i noc jest světlem vůkol mne.

ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃

Aniž ty tmy před tebou ukryti mohou, anobrž noc jako den tobě svítí, rovně tma jako světlo.

גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃

Ty zajisté v moci máš ledví má, přioděl jsi mne v životě matky mé.

כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃

Oslavuji tě, proto že se hrozným a divným skutkům tvým divím, a duše má zná je výborně.

אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃

Neníť ukryta žádná kost má před tebou, jakž jsem učiněn v skrytě, a řemeslně složen, v nejhlubších místech země.

לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃

Trupel můj viděly oči tvé, v knihu tvou všickni oudové jeho zapsáni jsou, i dnové,v nichž formováni byli, když ještě žádného z nich nebylo.

גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

Protož u mne ó jak drahá jsou myšlení tvá, Bože silný, a jak jest jich nesčíslná summa!

ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃

Chtěl-li bych je sčísti, více jest jich než písku; procítím-li, a já jsem vždy s tebou.

אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

Zabil-li bys, ó Bože, bezbožníka, tehdážť by muži vražedlní odstoupili ode mne,

אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃

Kteříž mluví proti tobě nešlechetně; marně vyvyšují nepřátely tvé.

אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃

Zdaliž těch, kteříž tě v nenávisti mají, ó Hospodine, v nenávisti nemám? A ti, kteříž proti tobě povstávají, zdaž mne nemrzejí?

הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃

Úhlavní nenávistí jich nenávidím, a mám je za nepřátely.

תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃

Vyzpytuj mne, Bože silný, a poznej srdce mé; zkus mne, a poznej myšlení má.

חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃

A popatř, chodím-liť já cestou odpornou tobě, a veď mne cestou věčnou.

וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃