Job 32

וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

Y CESARON estos tres varones de responder á Job, por cuanto él era justo en sus ojos.

ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

Entonces Eliú hijo de Barachêl, Buzita, de la familia de Ram, se enojó con furor contra Job: enojóse con furor, por cuanto justificaba su vida más que á Dios.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

Enojóse asimismo con furor contra sus tres amigos, porque no hallaban qué responder, aunque habían condenado á Job.

ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

Y Eliú había esperado á Job en la disputa, porque eran más viejos de días que él.

וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

Empero viendo Eliú que no había respuesta en la boca de aquellos tres varones, su furor se encendió.

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

Y respondió Eliú hijo de Barachêl, Buzita, y dijo: Yo soy menor de días y vosotros viejos; He tenido por tanto miedo, y temido declararos mi opinión.

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

Yo decía: Los días hablarán, Y la muchedumbre de años declarará sabiduría.

אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

Ciertamente espíritu hay en el hombre, É inspiración del Omnipotente los hace que entiendan.

לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

No los grandes son los sabios, Ni los viejos entienden el derecho.

לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

Por tanto yo dije: Escuchadme; Declararé yo también mi sabiduría.

הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

He aquí yo he esperado á vuestras razones, He escuchado vuestros argumentos, En tanto que buscabais palabras.

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

Os he pues prestado atención, Y he aquí que no hay de vosotros quien redarguya á Job, Y responda á sus razones.

פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

Porque no digáis: Nosotros hemos hallado sabiduría: Lanzólo Dios, no el hombre.

ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

Ahora bien, Job no enderezó á mí sus palabras, Ni yo le responderé con vuestras razones.

חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

Espantáronse, no respondieron más; Fuéronseles los razonamientos.

והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

Yo pues he esperado, porque no hablaban, Antes pararon, y no respondieron más.

אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

Por eso yo también responderé mi parte, También yo declararé mi juicio.

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

Porque lleno estoy de palabras, Y el espíritu de mi vientre me constriñe.

הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

De cierto mi vientre está como el vino que no tiene respiradero, Y se rompe como odres nuevos.

אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

Hablaré pues y respiraré; Abriré mis labios, y responderé.

אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

No haré ahora acepción de personas, Ni usaré con hombre de lisonjeros títulos.

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃

Porque no sé hablar lisonjas: De otra manera en breve mi Hacedor me consuma.