Psalms 74

משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃

O God, why hast thou cast us off for ever? why doth thine anger smoke against the sheep of thy pasture?

זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃

Remember thy congregation, which thou hast purchased of old; the rod of thine inheritance, which thou hast redeemed; this mount Zion, wherein thou hast dwelt.

הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃

Lift up thy feet unto the perpetual desolations; even all that the enemy hath done wickedly in the sanctuary.

שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃

Thine enemies roar in the midst of thy congregations; they set up their ensigns for signs.

יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃

A man was famous according as he had lifted up axes upon the thick trees.

ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃

But now they break down the carved work thereof at once with axes and hammers.

שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃

They have cast fire into thy sanctuary, they have defiled by casting down the dwelling place of thy name to the ground.

אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃

They said in their hearts, Let us destroy them together: they have burned up all the synagogues of God in the land.

אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃

We see not our signs: there is no more any prophet: neither is there among us any that knoweth how long.

עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃

O God, how long shall the adversary reproach? shall the enemy blaspheme thy name for ever?

למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃

Why withdrawest thou thy hand, even thy right hand? pluck it out of thy bosom.

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃

For God is my King of old, working salvation in the midst of the earth.

אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃

Thou didst divide the sea by thy strength: thou brakest the heads of the dragons in the waters.

אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃

Thou brakest the heads of leviathan in pieces, and gavest him to be meat to the people inhabiting the wilderness.

אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃

Thou didst cleave the fountain and the flood: thou driedst up mighty rivers.

לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃

The day is thine, the night also is thine: thou hast prepared the light and the sun.

אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃

Thou hast set all the borders of the earth: thou hast made summer and winter.

זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃

Remember this, that the enemy hath reproached, O LORD, and that the foolish people have blasphemed thy name.

אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃

O deliver not the soul of thy turtledove unto the multitude of the wicked: forget not the congregation of thy poor for ever.

הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃

Have respect unto the covenant: for the dark places of the earth are full of the habitations of cruelty.

אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃

O let not the oppressed return ashamed: let the poor and needy praise thy name.

קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃

Arise, O God, plead thine own cause: remember how the foolish man reproacheth thee daily.

אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃

Forget not the voice of thine enemies: the tumult of those that rise up against thee increaseth continually.