Psalms 35

לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃

(Af David.) HERRE, træt med dem, der trætter med mig, strid imod dem, der strider mod mig,

החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃

grib dit Skjold og dit Værge, rejs dig og hjælp mig,

והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃

tag Spyd og Økse frem mod dem, der forfølger mig, sig til min Sjæl: "Jeg er din Frelse!"

יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃

Lad dem beskæmmes og blues, som vil mig til Livs, og de, der ønsker mig ondt, lad dem rødmende vige,

יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃

de blive som Avner for Vinden, og HERRENs Engel nedstøde dem,

יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃

deres Vej blive mørk og glat, og HERRENs Engel forfølge dem!

כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃

Thi uden Grund har de sat deres Garn for mig, gravet min Sjæl en Grav.

תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃

Lad Undergang uventet ramme ham, lad Garnet, han satte, hilde ham selv, lad ham falde i Graven.

ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃

Min Sjæl skal juble i HERREN, glædes ved hans Frelse,

כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃

alle mine Ledemod sige: "HERRE, hvo er som du, du, som frelser den arme fra hans Overmand, den arme og fattige fra Røveren!"

יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃

Falske Vidner står frem, de spørger mig om, hvad jeg ej kender til;

ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃

de lønner mig godt med ondt, min Sjæl er forladt.

ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃

Da de var syge, gik jeg i Sæk, med Faste spæged jeg mig, jeg bad med sænket Hoved,

כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃

som var det en Ven eller Broder; jeg gik, som sørged jeg over min Moder, knuget af Sorg.

ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃

Men nu jeg vakler, glæder de sig, de stimler sammen, Uslinger, fremmede for mig, stimler sammen imod mig, håner mig uden Ophør;

בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃

for min Venlighed dænger de mig med Hån, de skærer Tænder imod mig.

אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃

Herre, hvor længe vil du se til? Frels dog min Sjæl fra deres Brøl, min eneste fra Løver.

אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃

Jeg vil takke dig i en stor Forsamling, love dig blandt mange Folk.

אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃

Lad ej dem, som med Urette er mine Fjender, glæde sig over mig, lad ej dem, som hader mig uden Grund, sende spotske Blikke!

כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃

Thi de taler ej Fred mod de stille i Landet udtænker de Svig;

וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃

de spærrer Munden op imod mig og siger: "Ha, ha! Vi så det med egne Øjne!"

ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃

Du så det, HERRE, vær ikke tavs, Herre, hold dig ej borte fra mig;

העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃

rejs dig, vågn op for min Ret, for min Sag, min Gud og Herre,

שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃

døm mig efter din Retfærd HERRE, min Gud, lad dem ikke glæde sig over mig

אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃

Og sige i Hjertet: "Ha! som vi ønsked!" lad dem ikke sige: "Vi slugte ham!"

יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃

Til Skam og Skændsel blive enhver, hvem min Ulykke glæder; lad dem, der hovmoder sig over mig, hyldes i Spot og Spe.

ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃

Men de, der vil min Ret, lad dem juble og glæde sig, stadigen sige: "Lovet være HERREN, som under sin Tjener Fred!"

ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃

Min Tunge skal forkynde din Retfærd, Dagen igennem din Pris.