Job 32

וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

Тогава тези трима мъже престанаха да отговарят на Йов, защото той беше праведен в собствените си очи.

ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

Тогава пламна гневът на вузеца Елиу, сина на Варахиил, от рода на Рам. Гневът му пламна против Йов, защото оправдаваше себе си повече от Бога.

32:3

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

Гневът му пламна и против тримата му приятели, защото, без да намерят отговор, бяха осъдили Йов.

32:4

ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

А Елиу беше чакал Йов да говори, защото те бяха по-стари от него на дни.

32:5

וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

И когато Елиу видя, че в устата на тримата мъже нямаше отговор, гневът му пламна.

32:6

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

И вузецът Елиу, синът на Варахиил, заговори и каза: Аз съм млад на дни, а вие сте стари, затова се посвених — не смеех да явя, каквото зная.

32:7

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

Аз казах: Нека дните да говорят и многото години на мъдрост да учат.

32:8

אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

Но в човека има дух и дъхът на Всемогъщия му дава разум.

32:9

לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

Не винаги големите са мъдри и старите разбират правосъдие.