Job 24

Hvorfor har ej den Almægtige opsparet Tider, hvi får de, som kender ham, ikke hans Dage at se?

מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃

De onde flytter Markskel, ranede Hjorde har de på Græs.

גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃

faderløses Æsel fører de bort, tager Enkens Okse som Borgen:

חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃

de trænger de fattige af Vejen. Landets arme må alle skjule sig.

יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃

Som vilde Æsler i Ørkenen går de ud til deres Gerning søgende efter Næring; Steppen er Brød for Børnene.

הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃

De høster på Marken om Natten, i Rigmandens Vingård sanker de efter.

בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃

Om Natten ligger de nøgne, uden Klæder, uden Tæppe i Hulden.

ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃

De vædes af Bjergenes Regnskyl, klamrer sig af Mangel på Ly til Klippen.

מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃

- Man river den faderløse fra Brystet, tager den armes Barn som Borgen.

יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

Nøgne vandrer de, uden Klæder, sultne bærer de Neg;

ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

mellem Murene presser de Olie. de træder Persen og tørster.

בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

De drives fra By og Hus, og Børnenes Hunger skriger. Men Gud, han ænser ej vrangt.

מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

Andre hører til Lysets Fjender, de kender ikke hans Veje og holder sig ej på hans Stier:

המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

Før det lysner, står Morderen op, han myrder arm og fattig; om Natten sniger Tyven sig om;

לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃

Horkarlens Øje lurer på Skumring, han tænker: "Intet Øje kan se mig!" og skjuler sit Ansigt under en Maske.

ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

I Mørke bryder de ind i Huse, de lukker sig inde om Dagen, thi ingen af dem vil vide af Lys.

חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃

For dem er Mørket Morgen, thide er kendt med Mørkets Rædsler.

כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

Over Vandfladen jages han hen, hans Arvelod i Landet forbandes, han færdes ikke på Vejen til Vingården.

קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃

Som Tørke og Hede tager Snevand, så Dødsriget dem, der har syndet.

ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃

Han er glemt på sin Hjemstavns Torv, hans Storhed kommes ej mer i Hu, Uretten knækkes som Træet.

ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃

Han var ond mod den golde, der ikke fødte, mod Enken gjorde han ikke vel;

רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃

dem, det gik skævt, rev han bort i sin Vælde. Han står op og er ikke tryg på sit Liv,

ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃

han styrtes uden Håb og Støtte, og på hans Veje er idel Nød.

יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃

Hans Storhed er stakket, så er han ej mer, han bøjes og skrumper ind som Melde og skæres af som Aksenes Top.

רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃

Og hvis ikke - hvo gør mig til Løgner, hvo gør mine Ord til intet?

ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃