Luke 14

Една събота, когато влезе да яде хляб в къщата на един от началниците на фарисеите, те Го наблюдаваха.

ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

И ето, пред Него имаше един човек, болен от воднянка.

והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

И Иисус заговори на законниците и фарисеите и каза: Позволено ли е да се изцелява в събота, или не?

ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

А те мълчаха. И Той, като хвана човека, го изцели и го пусна.

ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

И им каза: Ако падне магарето или волът на някого от вас в кладенец, няма ли той начаса да го извлече в съботен ден?

ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

И не можаха да Му отговорят на това.

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

А като забелязваше как поканените избираха първите места, им каза една притча:

וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

Когато те покани някой на сватба, не сядай на първия стол, да не би да е бил поканен от него някой по-почетен от теб

כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

и да дойде този, който е поканил и теб, и него, и да ти каже: Отстъпи това място на този човек; и тогава ще започнеш със срам да заемаш последното място.

ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

Но когато те поканят, иди и седни на последното място и когато дойде този, който те е поканил, да ти каже: Приятелю, мини по-горе; тогава ще имаш почит пред всички, които седят с теб на трапезата.

אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

Защото всеки, който възвишава себе си, ще бъде смирен, а който смирява себе си, ще бъде възвисен.

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

Каза и на този, който Го беше поканил: Когато даваш обяд или вечеря, не кани приятелите си, нито братята си, нито роднините си, нито богати съседи, да не би и те да те поканят и да ти бъде отплатено.

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

Но когато даваш угощение, покани бедни, недъгави, куци, слепи;

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

и ще бъдеш блажен, защото те нямат с какво да ти отплатят и ще ти бъде отплатено във възкресението на праведните.

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

И като чу това, един от седящите с Него на трапезата Му каза: Блажен онзи, който ще яде хляб в Божието царство.

וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

А Той каза: Един човек даде голяма вечеря и покани мнозина.

והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

И в часа на вечерята изпрати слугата си да каже на поканените: Елате, защото всичко е вече готово.

וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

А те всички започнаха единодушно да се извиняват. Първият му каза: Купих си нива и трябва да изляза да я видя; моля ти се, извини ме.

ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

Друг каза: Купих си пет чифта волове и отивам да ги опитам; моля ти се, извини ме.

ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

А друг каза: Ожених се и затова не мога да дойда.

ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

И слугата дойде и каза това на господаря си. Тогава стопанинът разгневен каза на слугата си: Излез бързо на градските улици и пътеки и доведи тук бедните, недъгавите, слепите и куците.

ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

И слугата каза: Господарю, направено е, каквото си заповядал, и има още място.

ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

И господарят каза на слугата: Излез по пътищата и оградите и колкото намериш, накарай ги да влязат, за да се напълни къщата ми;

ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

защото ви казвам, че никой от поканените няма да вкуси от вечерята ми.

כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

А големи множества вървяха заедно с Него; и Той се обърна и им каза:

והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

Ако дойде някой при Мен и не намрази баща си и майка си, жена си и децата си, братята си и сестрите си, а още и собствения си живот, не може да бъде Мой ученик.

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

Който не носи своя кръст и върви след Мен, не може да бъде Мой ученик.

ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

Защото кой от вас, когато иска да построи кула, не сяда първо да пресметне разноските – дали ще има с какво да я доизкара?

כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

Да не би като положи основа, а не може да довърши, всички, които гледат, да започнат да му се присмиват и да казват:

פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

Този човек започна да строи, но не можа да довърши.

כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

Или кой цар, който отива на война срещу друг цар, няма да седне първо да се посъветва – може ли с десет хиляди да се противопостави на онзи, който идва срещу него с двадесет хиляди?

אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

Иначе, докато другият е още далеч, изпраща посланици да иска условия за мир.

ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

И така, ако някой от вас не се отрече от всичко, което има, не може да бъде Мой ученик.

ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

Добро нещо е солта, но ако самата сол обезсолее, с какво ще се подправи?

טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

Тя не струва нито за земята, нито за тор, а я изхвърлят навън. Който има уши да слуша, нека слуша.

לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃