II Corinthians 3

הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

Чи нам знов зачинати доручувати самих себе? Чи ми потребуємо, як дехто, листів доручальних до вас чи від вас?

אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

Ви наш лист, написаний у наших серцях, якого всі люди знають і читають!

כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

Виявляєте ви, що ви лист Христів, нами вислужений, що написаний не чорнилом, але Духом Бога Живого, не на таблицях камінних, але на тілесних таблицях серця.

וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

Таку ж певність до Бога ми маємо через Христа,

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

не тому, що ми здібні помислити щось із себе, як від себе, але наша здібність від Бога.

אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

І Він нас зробив бути здатними служителями Нового Заповіту, не букви, а духа, бо буква вбиває, а дух оживляє.

ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

Коли ж служіння смерті, вирізане на каменях буквами, було таке славне, що Ізраїлеві сини не могли дивитись на обличчя Мойсея, через славу минущу обличчя його,

כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

скільки ж більш буде в славі те служіння духа!

כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

Бо як служіння осуду слава, то служіння праведности тим більше багате на славу!

כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

Не прославилося бо прославлене, у цій частині, ради слави, що вона переважує,

כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

бо коли славне те, що минає, то багато більш у славі те, що триває!

על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

Тож, мавши надію таку, ми вживаємо великої сміливости,

ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

а не як Мойсей, що покривало клав на обличчя своє, щоб Ізраїлеві сини не дивилися на кінець того, що минає.

אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

Але засліпилися їхні думки, бо те саме покривало аж до сьогодні лишилось незняте в читанні Старого Заповіту, бо зникає воно Христом.

אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

Але аж до сьогодні, як читають Мойсея, на їхньому серці лежить покривало,

וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

коли ж вони навернуться до Господа, тоді покривало здіймається.

והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

Господь же то Дух, а де Дух Господній, там воля.

ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃

Ми ж відкритим обличчям, як у дзеркало, дивимося всі на славу Господню, і зміняємося в той же образ від слави на славу, як від Духа Господнього.