II Corinthians 4

על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃

Ось тому, мавши за милосердям Божим таке служіння, ми не тратимо відваги,

כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים׃

але ми відреклися тайного сорому, не ходячи в хитрості та не перекручуючи Божого Слова, але з'явленням правди доручуємо себе кожному сумлінню людському перед Богом.

4:3

וגם כי נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן האבדים׃

Коли ж наша Євангелія й закрита, то закрита для тих, хто гине,

4:4

אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃

для невіруючих, яким бог цього віку засліпив розум, щоб для них не засяяло світло Євангелії слави Христа, а Він образ Божий.

4:5

כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע׃

Бо ми не себе самих проповідуємо, але Христа Ісуса, Господа, ми ж самі раби ваші ради Ісуса.

4:6

כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח׃

Бо Бог, що звелів був світлу засяяти з темряви, у серцях наших засяяв, щоб просвітити нам знання слави Божої в Особі Христовій.

4:7

אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃

А ми маємо скарб цей у посудинах глиняних, щоб велич сили була Божа, а не від нас.

4:8

נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃

У всьому нас тиснуть, та не потиснені ми; ми в важких обставинах, але не впадаємо в розпач.

4:9

נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃

Переслідують нас, але ми не полишені; ми повалені, та не погублені.