Luke 14

ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃

Tendo Jesus entrado, num sábado, em casa de um dos chefes dos fariseus para comer pão, eles o estavam observando.

והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃

Achava-se ali diante dele certo homem hidrópico.

ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃

E Jesus, tomando a palavra, falou aos doutores da lei e aos fariseus, e perguntou: É lícito curar no sábado, ou não?

ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃

Eles, porém, ficaram calados. E Jesus, pegando no homem, o curou, e o despediu.

ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃

Então lhes perguntou: Qual de vós, se lhe cair num poço um jumento, ou um boi, não o tirará logo, mesmo em dia de sábado?

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃

A isto nada puderam responder.

וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃

Ao notar como os convidados escolhiam os primeiros lugares, propôs-lhes esta parábola:

כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃

Quando por alguém fores convidado às bodas, não te reclines no primeiro lugar; não aconteça que esteja convidado outro mais digno do que tu;

ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃

e vindo o que te convidou a ti e a ele, te diga: Dá o lugar a este; e então, com vergonha, tenhas de tomar o último lugar.

אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃

Mas, quando fores convidado, vai e reclina-te no último lugar, para que, quando vier o que te convidou, te diga: Amigo, sobe mais para cima. Então terás honra diante de todos os que estiverem contigo à mesa.

כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

Porque todo o que a si mesmo se exaltar será humilhado, e aquele que a si mesmo se humilhar será exaltado.

וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃

Disse também ao que o havia convidado: Quando deres um jantar, ou uma ceia, não convides teus amigos, nem teus irmãos, nem teus parentes, nem os vizinhos ricos, para que não suceda que também eles te tornem a convidar, e te seja isso retribuído.

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃

Mas quando deres um banquete, convida os pobres, os aleijados, os mancos e os cegos;

ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

e serás bem-aventurado; porque eles não têm com que te retribuir; pois retribuído te será na ressurreição dos justos.

וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃

Ao ouvir isso um dos que estavam com ele à mesa, disse-lhe: Bem-aventurado aquele que comer pão no reino de Deus.

והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃

Jesus, porém, lhe disse: Certo homem dava uma grande ceia, e convidou a muitos.

וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃

E à hora da ceia mandou o seu servo dizer aos convidados: vinde, porque tudo já está preparado.

ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃

Mas todos à uma começaram a escusar-se. Disse-lhe o primeiro: Comprei um campo, e preciso ir vê-lo; rogo-te que me dês por escusado.

ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃

Outro disse: Comprei cinco juntas de bois, e vou experimentá-los; rogo-te que me dês por escusado.

ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃

Ainda outro disse: Casei-me e portanto não posso ir.

ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃

Voltou o servo e contou tudo isto a seu senhor: Então o dono da casa, indignado, disse a seu servo: Sai depressa para as ruas e becos da cidade e traze aqui os pobres, os aleijados, os cegos e os coxos.

ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃

Depois disse o servo: Senhor, feito está como o ordenaste, e ainda há lugar.

ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃

Respondeu o senhor ao servo: Sai pelos caminhos e valados, e obriga-os a entrar, para que a minha casa se encha.

כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃

Pois eu vos digo que nenhum daqueles homens que foram convidados provará a minha ceia.

והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃

Ora, iam com ele grandes multidões; e, voltando-se, disse-lhes:

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃

Se alguém vier a mim, e não aborrecer a pai e mãe, a mulher e filhos, a irmãos e irmãs, e ainda também à própria vida, não pode ser meu discípulo.

ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

Quem não leva a sua cruz e não me segue, não pode ser meu discípulo.

כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃

Pois qual de vós, querendo edificar uma torre, não se senta primeiro a calcular as despesas, para ver se tem com que a acabar?

פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃

Para não acontecer que, depois de haver posto os alicerces, e não a podendo acabar, todos os que a virem comecem a zombar dele,

כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃

dizendo: Este homem começou a edificar e não pôde acabar.

אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃

Ou qual é o rei que, indo entrar em guerra contra outro rei, não se senta primeiro a consultar se com dez mil pode sair ao encontro do que vem contra ele com vinte mil?

ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃

No caso contrário, enquanto o outro ainda está longe, manda embaixadores, e pede condições de paz.

ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

Assim, pois, todo aquele dentre vós que não renuncia a tudo quanto possui, não pode ser meu discípulo.

טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃

Bom é o sal; mas se o sal se tornar insípido, com que se há de restaurar-lhe o sabor?

לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

Não presta nem para terra, nem para adubo; lançam-no fora. Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.