Genesis 37

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

А Яков живееше в ханаанската земя, земята, в която баща му беше чужденец.

אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

Ето родословието на Яков. Йосиф, когато беше момче на седемнадесет години, пасеше овцете заедно с братята си, синовете на Вала и синовете на Зелфа, жените на баща му. И Йосиф съобщаваше на баща им за лошите слухове за тях.

וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

А Израил обичаше Йосиф повече от всичките си синове, защото беше син на старостта му, и му беше направил шарена дрешка.

ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

Но братята му, като гледаха, че баща им го обичаше повече от всичките му братя, го намразиха и не можеха да му говорят спокойно.

ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

И Йосиф видя сън и го разказа на братята си, а те го намразиха още повече.

ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

Той им каза: Чуйте, моля ви, този сън, който сънувах:

והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

Ето, ние връзвахме снопи на полето и моят сноп стана и се изправи, и ето, вашите снопи се наредиха наоколо и се поклониха на моя сноп.

ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

А братята му казаха: Ти цар ли ще станеш над нас? Или ще владееш над нас? И го намразиха още повече заради сънищата му и заради думите му.

ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

А той видя и друг сън и го разказа на братята си, като каза: Ето, видях още един сън, и ето, слънцето и луната и единадесет звезди ми се поклониха.

ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

Но когато разказа това на баща си и на братята си, баща му го смъмри, като му каза: Какъв е този сън, който си видял? Дали наистина аз и майка ти, и братята ти ще дойдем да ти се поклоним до земята?

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

И братята му му завиждаха, но баща му запомни това нещо.

וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

А когато братята му бяха отишли да пасат стадото на баща си в Сихем,

ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

Израил каза на Йосиф: Не пасат ли братята ти стадото в Сихем? Ела да те изпратя при тях. А той каза: Ето ме.

ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

И му каза: Иди, виж добре ли са братята ти и стадото и ми донеси известие. И така, изпрати го от хевронската долина и той дойде в Сихем.

וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

И един човек го намери, като се луташе из полето, и човекът го попита, и каза: Какво търсиш?

ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

А той каза: Търся братята си. Кажи ми, моля те, къде пасат стадото.

ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

И човекът каза: Заминаха оттук, защото ги чух да казват: Да отидем в Дотан. И Йосиф отиде след братята си и ги намери в Дотан.

ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

А те, като го видяха отдалеч, докато още не се беше приближил при тях, се сговориха против него да го убият.

ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

Казаха си един на друг: Ето, идва този съновидец.

ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

Елате сега да го убием и да го хвърлим в един от тези ровове, и да кажем: Свиреп звяр го е изял. И ще видим какво ще излезе от сънищата му!

וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

Но Рувим, като чу това, го избави от ръката им и каза: Да не го убиваме!

ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

И Рувим им каза: Не проливайте кръв; хвърлете го в този ров, който е в пустинята, но не вдигайте ръка на него! Той каза така, за да го избави от ръката им и да го върне на баща му.

ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

И когато Йосиф дойде при братята си, съблякоха от Йосиф дрешката му, шарената дрешка, която носеше,

ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

и го взеха, и го хвърлиха в рова, а ровът беше празен, нямаше вода.

וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

После, като бяха седнали да ядат хляб, повдигнаха очи и видяха, ето, един керван исмаиляни идваше от Галаад с камилите си, натоварени с аромати, балсам и смирна, и отиваха да ги закарат в Египет.

ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

Тогава Юда каза на братята си: Каква полза, ако убием брат си и скрием кръвта му?

לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

Елате да го продадем на исмаиляните, но да не бъде ръката ни върху него, защото е наш брат, наша плът. И братята му го послушаха.

ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

И като минаваха мадиамските търговци, извлякоха и извадиха Йосиф от рова и продадоха Йосиф на исмаиляните за двадесет сребърника. А те заведоха Йосиф в Египет.

וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

А Рувим се върна при рова, и ето, Йосиф не беше в рова. И раздра дрехите си.

וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

И се върна при братята си и каза: Няма го детето! А аз, аз къде да ида?

ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

Тогава взеха дрешката на Йосиф, заклаха козел и като натопиха дрешката в кръвта,

וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

изпратиха шарената дрешка да я занесат на баща им и да кажат: Намерихме това. Познай сега дали е дрешката на сина ти, или не.

ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

И той я позна и каза: Това е дрешката на сина ми! Свиреп звяр го е изял. Несъмнено Йосиф е разкъсан.

ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

И Яков раздра дрехата си, сложи вретище около кръста си и дълго време оплаква сина си.

ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

И всичките му синове и всичките му дъщери станаха, за да го утешават, но той не искаше да се утеши и казваше: Със скръб ще сляза при сина си в Шеол. Така баща му го оплака.

והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

А мадиамците продадоха Йосиф в Египет на Петефрий, придворен на фараона, началник на телохранителите.