Psalms 71

HERRE, jeg lider på dig, lad mig aldrig i evighed skuffes.

בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃

Frels mig og udfri mig i din Retfærdighed, du bøjede dit Øre til mig;

בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃

red mig og vær mig en Tilflugtsklippe, en Klippeborg til min Frelse; thi du er min Klippe og Borg!

היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃

Min Gud, fri mig ud af gudløses Hånd, af Niddings og Voldsmands Kløer;

אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃

thi du er mit Håb, o Herre! Fra min Ungdom var HERREN min Tillid;

כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃

fra Moders Skød har jeg støttet mig til dig, min Forsørger var du fra Moders Liv, dig gælder altid min Lovsang.

עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

For mange står jeg som mærket af Gud, men du er min stærke Tilflugt;

כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃

min Mund er fuld af din Lovsang, af din Ære Dagen lang.

ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃

Forkast mig ikke i Alderdommens Tid og svigt mig ikke, nu Kraften svinder;

אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃

thi mine Fjender taler om mig, de der lurer på min Sjæl, holder Råd:

כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃

"Gud har svigtet ham! Efter ham! Grib ham, thi ingen frelser!"

לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃

Gud, hold dig ikke borte fra mig, il mig til Hjælp, min Gud;

אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃

lad dem blive til Skam og Skændsel, dem, der står mig imod, lad dem hylles i Spot og Spe, dem, der vil mig ondt!

יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃

Men jeg, jeg vil altid håbe, blive ved at istemme din Pris;

ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃

min Mund skal vidne om din Retfærd, om din Frelse Dagen lang; thi jeg kender ej Ende derpå.

פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃

Jeg vil minde om den Herre HERRENs Vælde, lovsynge din Retfærd, kun den alene.

אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃

Gud, du har vejledt mig fra min Ungdom af, dine Undere har jeg forkyndt til nu;

אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃

indtil Alderdommens Tid og de grånende Hår svigte du mig ikke, o Gud. End skal jeg prise din Arm for alle kommende Slægter.

וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

Din Vælde og din Retfærdighed når til Himlen, o Gud; du, som øvede store Ting, hvo er din Lige, Gud?

וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃

Du, som lod os skue mange fold Trængsel og Nød, du kalder os atter til Live og drager os atter af Jordens Dyb;

אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃

du vil øge min Storhed og atter trøste mig.

תרב גדלתי ותסב תנחמני׃

Til Gengæld vil jeg til Harpespil prise din Trofasthed, min Gud, lege på Citer for dig, du Israels Hellige;

גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃

juble skal mine Læber - ja, jeg vil lovsynge dig og min Sjæl, som du udløste;

תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃

også min Tunge skal Dagen igennem forkynde din Retfærd, thi Skam og Skændsel får de, som vil mig ilde.

גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃