Psalms 31

(Til sangmesteren. En salme af David.) HERRE, jeg lider på dig, lad mig aldrig i Evighed skuffes. Udfri mig i din Retfærd,

למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃

du bøje dit Øre til mig; red mig i Hast og vær mig en Tilflugtsklippe, en Klippeborg til min Frelse;

הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃

thi du er min Klippe og Borg. For dit Navns Skyld lede og føre du mig,

כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃

fri mig fra Garnet, de satte for mig; thi du er min Tilflugt,

תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃

i din Hånd befaler jeg min Ånd. Du forløser mig, HERRE, du tro faste Gud,

בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃

du hader dem, der bolder på Løgneguder. Men jeg, jeg stoler på HERREN,

שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃

jeg vil juble og glæde mig over din Miskundhed; thi du har set min Nød, agtet på min Sjælekvide.

אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃

Du gav mig ikke i Fjendens Hånd, men skaffede Rum for min Fod.

ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃

Vær mig nådig, HERRE, thi jeg er angst, af Kummer hentæres mit Øje, min Sjæl og mit Indre.

חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃

Thi mit Liv svinder hen i Sorg, mine År i Suk, min Kraft er brudt for min Brødes Skyld, mine Ben hentæres.

כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃

For alle mine Fjenders Skyld er jeg blevet til Spot, mine Naboers Gru, mine Keodinges Rædsel; de, der ser mig på Gaden, flygter for mig.

מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃

Som en død er jeg gået dem at Minde, jeg er som et ødelagt Kar.

נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

Thi mange hører jeg hviske, trindt om er Rædsel, når de holder Råd imod mig, pønser på at tage mit Liv.

כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃

Men, HERRE, jeg stoler på dig; jeg siger: Du er min Gud,

ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃

mine Tider er i din Hånd. Red mig fra Fjenders Hånd, fra dem, der forfølger mig,

בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃

lad dit Ansigt lyse over din Tjener, frels mig i din Miskundhed.

האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃

HERRE, lad mig ej blive til Skamme, jeg råber jo til dig, lad de gudløse blive til Skamme og synke tavse i Døden.

יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃

Lad de falske Læber forstumme, som taler frækt om den retfærdige med Hovmod og Foragt.

תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

Hvor stor er dog din Godhed, som du gemmer til dem, der frygter dig, over mod dem, der lider på dig, for Menneskebørnenes Øjne.

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃

Du skjuler dem i dit Åsyns Skjul for Menneskers Stimmel; du gemmer dem i en Hytte for Tungers Kiv.

תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃

Lovet være HERREN, thi under fuld Miskundhed har han vist mig i en befæstet Stad.

ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃

Og jeg, som sagde i min Angst: "Jeg er bortstødt fra dine Øjne!" Visselig, du hørte min tryglende Røst, da jeg råbte til dig.

ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃

Elsk HERREN, alle hans fromme; de trofaste skærmer HERREN; men den, der handler i Hovmod, gengælder han mangefold.

אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃

Fat Mod, eders Hjerte være stærkt, alle I, som bier på HERREN!

חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃