Isaiah 33

Ve dig, du Hærværksmand, selv ikke hærget, du Ransmand, skånet for Ran! Når dit Hærværk er endt, skal du hærges, når din Ranen har Ende, skal der ranes fra dig!

הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

HERRE, vær os nådig, vi bier på dig, vær du vor Arm hver Morgen, vor Frelse i Nødens Stund!

יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

For Bulderet må Folkeslag fly; når du rejser dig, splittes Folkene.

מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

Som Græshopper bortriver, bortrives Bytte, man styrter derover som Græshoppesværme.

ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

Ophøjet er HERREN, thi han bor i det høje, han fylder Zion med Ret og Retfærd.

נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

Trygge Tider skal du have, en Frelsesrigdom er Visdom og Indsigt, HERRENs Frygt er din Skat.

והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

Se, deres Helte skriger derude, Fredens Sendebud græder bittert;

הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

Vejene er øde, vejfarende borte. Han brød sin Pagt, agted Byer ringe, Mennesker regned han ikke.

נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

Landet blegner og sygner, Libanon skæmmes og visner; Saron er som en Ørken, Basan og Karmel uden Løv.

אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

Nu står jeg op, siger HERREN, nu vil jeg rejse mig, nu træde frem!

עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

I undfanger Strå og føder Halm, eders Ånde er Ild, der fortærer jer selv;

תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

til Kalk skal Folkene brændes som afhugget Torn, der brænder i Ild.

והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

Hvad jeg gør, skal rygtes til fjerne Folk, nære skal kende min Vælde.

שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

På Zion skal Syndere bæve, Niddinger gribes af Skælven: "Hvem kan bo ved fortærende Ild, hvem kan bo ved evige Bål?"

פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

Den, der vandrer i Retfærd og taler oprigtigt, ringeagter Vinding, vundet ved Uret, vægrer sig ved at tage mod Gave, tilstopper Øret over for Blodråd og lukker Øjnene over for det onde -

הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

højt skal en sådan bo, hans Værn skal Klippeborge være; han får sit Brød, og Vand er ham sikret.

הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

Dine Øjne får Kongen at se i hans Skønhed, de skuer et vidtstrakt Land.

מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

Dit Hjerte skal tænke på Rædselen: "Hvor er nu han, der talte og vejede, han, der talte Tårnene?"

לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

Du ser ej det vilde Folk med dybt, uforståeligt Mål, med stammende, ufattelig Tunge.

את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

Se på Zion, vore Højtiders By! Dine Øjne skal skue Jerusalem, et sikkert Lejrsted, et Telt, der ej flytter, hvis Pæle aldrig rykkes op, hvis Snore ej rives over.

חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

Nej der træder HERRENs Bæk for os i Floders og brede Strømmes Sted; der kan ej Åreskib gå, ej vældigt Langskib sejle.

כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

Thi HERREN er vor Dommer, HERREN er vor Hersker, HERREN er vor Konge, han bringer os Frelse.

כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

Slapt hænger dit Tovværk, det holder ej Råen og spænder ej Sejlet. Da uddeles røvet Bytte i Overflod, halte tager Del i Rovet.

נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

Ingen Indbygger siger: "Jeg er syg!" Folket der har sin Synd forladt.

ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃