Matthew 20

»Ty med himmelriket är det, såsom när en husbonde bittida om morgonen gick ut för att leja åt sig arbetare till sin vingård.

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

Och när han hade kommit överens med arbetarna om en viss dagspenning, sände han dem till sin vingård.

והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

När han sedan gick ut vid tredje timmen, fick han se några andra stå sysslolösa på torget;

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

och han sade till dem: 'Gån ock I till min vingård, så skall jag giva eder vad skäligt är.'

ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

Och de gingo. Åter gick han ut vid sjätte timmen och vid nionde och gjorde sammalunda.

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

Också vid elfte timmen gick han ut och fann då några andra stå där; och han sade till dem: 'Varför stån I här hela dagen sysslolösa?'

ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

De svarade honom: 'Därför att ingen har lejt oss.' Då sade han till dem: 'Gån ock I till min vingård.'

ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

När det så hade blivit afton, sade vingårdens herre till sin förvaltare: 'Kalla fram arbetarna och giv dem deras lön, men begynn med de sista och gå så tillbaka ända till de första.'

ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

Då nu de kommo fram, som voro lejda vid elfte timmen, fick var och en av dem full dagspenning.

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

När sedan de första kommo, trodde de att de skulle få mer, men också var och en av dem fick samma dagspenning.

ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

När de så fingo, knorrade de mot husbonden.

ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

och sade: 'Dessa sista hava arbetat allenast en timme, och du har ändå ställt dem lika med oss, som hava burit dagens tunga och solens hetta?'

אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

Då svarade han en av dem och sade: 'Min vän, jag gör dig ingen orätt. Kom du icke överens med mig om den dagspenningen?

ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

Tag vad dig tillkommer och gå. Men åt denne siste vill jag giva lika mycket som åt dig.

קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

Har jag icke lov att göra såsom jag vill med det som är mitt? Eller skall du med onda ögon se på att jag är så god?' --

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

Så skola de sista bliva de första, och de första bliva de sista.»

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Då nu Jesus ville gå upp till Jerusalem, tog han till sig de tolv, så att de voro allena; och under vägen sade han till dem:

ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

»Se, vi gå nu upp till Jerusalem, och Människosonen skall bliva överlämnad åt översteprästerna och de skriftlärde, och de skola döma honom till döden

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

och överlämna honom åt hedningarna till att begabbas och gisslas och korsfästas; men på tredje dagen skall han uppstå igen.»

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

Då trädde Sebedeus' söners moder fram till honom med sina söner och föll ned för honom och ville begära något av honom.

אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

Han frågade henne: »Vad vill du?» Hon svarade honom: »Säg att i ditt rike den ene av dessa mina två söner skall få sitta på din högra sida, och den andre på din vänstra.»

ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

Men Jesus svarade och sade: »I veten icke vad I begären. Kunnen I dricka den kalk som jag skall dricka?» De svarade honom: »Det kunna vi.»

ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

Då sade han till dem: »Ja, väl skolen I få dricka min kalk, men platsen på min högra sida och platsen på min vänstra tillkommer det icke mig att bortgiva, utan de skola tillfalla dem för vilka så är bestämt av min Fader.»

ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

När de tio andra hörde detta, blevo de misslynta på de två bröderna.

ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

Då kallade Jesus dem till sig och sade: »I veten att furstarna uppträda mot sina folk såsom herrar, och att de mäktige låta folken känna sin myndighet.

וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

Så är det icke bland eder; utan den som vill bliva störst bland eder, han vare de andras tjänare,

ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

och den som vill vara främst bland eder, han vare de andras dräng,

והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

likasom Människosonen har kommit, icke för att låta tjäna sig, utan för att tjäna och giva sitt liv till lösen för många.»

כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

När de sedan gingo ut ifrån Jeriko, följde honom mycket folk.

ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

Och se, två blinda sutto där vid vägen. När dessa hörde att det var Jesus som gick där fram, ropade de och sade: »Herre, förbarma dig över oss, du Davids son.»

והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

Och folket tillsade dem strängeligen att de skulle tiga; men de ropade dess mer och sade: »Herre, förbarma dig över oss, du Davids son.»

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

Då stannade Jesus och kallade dem till sig och sade: »Vad viljen I att jag skall göra eder?»

ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

De svarade honom: »Herre, låt våra ögon bliva öppnade.»

ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

Då förbarmade sig Jesus över dem och rörde vid deras ögon, och strax fingo de sin syn och följde honom.

ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃