Genesis 29

Och Jakob begav sig åstad på väg till Österlandet.

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

Där fick han se en brunn på fältet, och vid den lågo tre fårhjordar, ty ur denna brunn plägade man vattna hjordarna. Och stenen som låg över brunnens öppning var stor;

וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

därför plägade man låta alla hjordarna samlas dit och vältrade så stenen från brunnens öppning och vattnade fåren; sedan lade man stenen tillbaka på sin plats över brunnens öppning.

ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

Och Jakob sade till männen: »Mina bröder, varifrån ären I?» De svarade: »Vi äro från Haran.»

ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

Då sade han till dem: »Kännen I Laban, Nahors son?» De svarade: »Ja.»

ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

Han frågade dem vidare: »Står det väl till med honom?» De svarade: »Ja; och se, där kommer hans dotter Rakel med fåren.»

ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

Han sade: »Det är ju ännu full dag; ännu är det icke tid att samla boskapen. Vattnen fåren, och fören dem åter i bet.»

ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

Men de svarade: »Vi kunna icke göra det, förrän alla hjordarna hava blivit samlade och man har vältrat stenen från brunnens öppning; då vattna vi fåren.»

ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

Medan han ännu talade med dem, hade Rakel kommit dit med sin faders får; ty hon plägade vakta dem.

עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

När Jakob fick se sin morbroder Labans dotter Rakel komma med Labans, hans morbroders, får, gick han fram och vältrade stenen från brunnens öppning och vattnade sin morbroder Labans får.

ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

Och Jakob kysste Rakel och brast ut i gråt.

וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

Och Jakob omtalade för Rakel att han var hennes faders frände, och att han var Rebeckas son; och hon skyndade åstad och omtalade det för sin fader.

ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

Då nu Laban fick höras talas om sin systerson Jakob, skyndade han emot honom och tog honom i famn och kysste honom och förde honom in i sitt hus; och han förtäljde för Laban allt som hade hänt honom.

ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

Och Laban sade till honom: »Ja, du är mitt kött och ben.» Och han stannade hos honom en månads tid.

ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

Och Laban sade till Jakob: »Du är ju min frände. Skulle du då tjäna mig för intet? Säg mig vad du vill hava i lön?»

ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

Nu hade Laban två döttrar; den äldre hette Lea, och den yngre hette Rakel.

וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

Och Leas ögon voro matta, men Rakel hade en skön gestalt och var skön att skåda.

ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

Och Jakob hade fattat kärlek till Rakel; därför sade han: »Jag vill tjäna dig i sju år för Rakel, din yngre dotter.»

ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

Laban svarade: »Det är bättre att jag giver henne åt dig, än att jag skulle giva henne åt någon annan; bliv kvar hos mig.»

ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

Så tjänade Jakob för Rakel i sju år, och det tycktes honom vara allenast några dagar; så kär hade han henne.

ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

Därefter sade Jakob till Laban: »Giv mig min hustru, ty min tid är nu förlupen; låt mig gå in till henne.»

ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

Då bjöd Laban tillhopa allt folket på orten och gjorde ett gästabud.

ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

Men när aftonen kom, tog han sin dotter Lea och förde henne till honom, och han gick in till henne.

ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

Och Laban gav sin tjänstekvinna Silpa åt sin dotter Lea till tjänstekvinna.

ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

Om morgonen fick Jakob se att det var Lea. Då sade han till Laban: »Vad har du gjort mot mig? Var det icke för Rakel jag tjänade hos dig? Varför har du så bedragit mig?»

ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

Laban svarade: »Det är icke sed på vår ort att man giver bort den yngre före den äldre.

ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

Låt nu dennas bröllopsvecka gå till ända, så vilja vi giva dig också den andra, mot det att du gör tjänst hos mig i ännu ytterligare sju år.»

מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

Och Jakob samtyckte härtill och lät hennes bröllopsvecka gå till ända. Sedan gav han honom sin dotter Rakel till hustru.

ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

Och Laban gav sin tjänstekvinna Bilha åt sin dotter Rakel till tjänstekvinna.

ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

Så gick han in också till Rakel, och han hade Rakel kärare än Lea. Sedan tjänade han hos honom i ännu ytterligare sju år.

ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

Men då HERREN såg att Lea var försmådd, gjorde han henne fruktsam, medan Rakel var ofruktsam.

וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

Och Lea blev havande och födde en son, och hon gav honom namnet Ruben, ty hon tänkte: »HERREN har sett till mitt lidande; ja, nu skall min man hava mig kär.»

ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

Och hon blev åter havande och födde en son. Då sade hon: »HERREN har hört att jag har varit försmådd, därför har han givit mig också denne.» Och hon gav honom namnet Simeon.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

Och åter blev hon havande och födde en son. Då sade hon: »Nu skall väl ändå min man hålla sig till mig; jag har ju fött honom tre söner.» Därav fick denne namnet Levi.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

Åter blev hon havande och födde en son. Då sade hon: »Nu vill jag tacka HERREN.» Därför gav hon honom namnet Juda. Sedan upphörde hon att föda.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃