Job 14

Et menneske, født av en kvinne, lever en kort tid og mettes med uro.

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

Som en blomst skyter han op og visner, han farer bort som skyggen og holder ikke stand.

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

Endog over en sådan holder du dine øine åpne, og mig fører du frem for din domstol!

אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

Kunde det bare komme en ren av en uren! Ikke én!

מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

Når hans dager er fastsatt, hans måneders tall bestemt hos dig, når du har satt ham en grense som han ikke kan overskride,

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

så vend ditt øie bort fra ham, så han kan ha ro så vidt at han kan glede sig som en dagarbeider ved sin dag!

שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃

For treet er det håp; om det hugges, så spirer det igjen, og på nye skudd mangler det ikke;

כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

om dets rot eldes i jorden, og dets stubb dør ut i mulden,

אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

så setter det allikevel knopper ved eimen av vannet og skyter grener som et nyplantet tre.

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃

Men når en mann dør, så ligger han der, når et menneske opgir ånden, hvor er han da?

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

Som vannet minker bort i en sjø, og som en elv efterhånden blir grunnere og tørker ut,

אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃

så legger et menneske sig ned og reiser sig ikke igjen; så lenge himmelen er til, våkner de ikke - de vekkes ikke op av sin søvn.

ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃

Å om du vilde gjemme mig i dødsriket og skjule mig der til din vrede var over - om du vilde sette mig et tidsmål og så komme mig i hu!

מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃

Når en mann dør, lever han da op igjen? Alle min krigstjenestes dager skulde jeg da vente, til min avløsning kom;

אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃

du skulde da rope, og jeg skulde svare dig; efter dine henders verk skulde du lenges.

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

Men nu teller du mine skritt og akter stadig på min synd.

כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃

Forseglet i en pung ligger min brøde, og du syr til over min misgjerning.

חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃

Men som et fjell faller og smuldres bort, og en klippe flyttes fra sitt sted,

ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

som vannet huler ut stener og flommen skyller bort mulden, således gjør du menneskets håp til intet;

אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃

du overvelder ham for alltid, og han farer bort; du forvender hans åsyn og lar ham fare.

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

Kommer hans barn til ære, da vet han det ikke, og blir de ringeaktet, da blir han det ikke var.

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃

Bare over ham selv kjenner hans legeme smerte, og bare over ham selv sørger hans sjel.

אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃