Job 15

Da tok Elifas fra Teman til orde og sa:

ויען אליפז התימני ויאמר׃

Svarer vel en vis mann med en kunnskap som bare er vind, og fyller han sitt indre med stormvær?

החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃

Vil han vel forsvare sin sak med ord som ikke nytter, og med tale hvormed han intet utretter?

הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃

Du nedbryter endog gudsfrykten og svekker andakten for Guds åsyn;

אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃

for din synd legger ordene i din munn, og du velger falske menns tale.

כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃

Din egen munn domfeller dig, ikke jeg; dine leber vidner mot dig.

ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃

Blev du født først av alle mennesker, eller kom du til verden før alle haugene var til?

הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃

Har du vært tilhører i Guds lønnlige råd og der tilranet dig visdom?

הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃

Hvad vet du som vi ikke vet? Hvad forstår du som er ukjent for oss?

מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃

Det er blandt oss en som er både gammel og gråhåret, rikere på dager enn din far.

גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃

Er Guds trøsteord for lite for dig, og et ord som er talt i saktmodighet til dig?

המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃

Hvorfor lar du dig rive med av ditt hjerte, og hvorfor gnistrer dine øine? -

מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃

siden du vender din vrede mot Gud og lar ordene strømme fra din munn.

כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃

Hvad er et menneske, at han skulde være ren, og en som er født av en kvinne, at han skulde være rettferdig?

מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃

Endog på sine hellige stoler han ikke, og himlene er ikke rene i hans øine,

הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃

langt mindre da en vederstyggelig, en fordervet, en mann som drikker urett som vann.

אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

Jeg vil kunngjøre dig noget, hør på mig! Hvad jeg har sett, det vil jeg fortelle,

אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃

det som vise menn forkynner og ikke har dulgt, det som de mottok fra sine fedre,

אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃

til hvem landet alene var gitt, og blandt hvem ingen fremmed hadde draget igjennem.

להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃

En ugudelig lever i angst alle sine dager, og få i tall er de år som er gjemt for voldsmannen.

כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃

Redselstoner lyder i hans ører; midt i freden kommer ødeleggeren over ham.

קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃

Han tror ikke han skal komme tilbake fra mørket, og han er utsett til å falle for sverdet.

לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃

Han flakker om efter brød og spør: Hvor er det å finne? Han vet at en mørkets dag står ferdig ved hans side .

נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃

Nød og trengsel forferder ham; den overvelder ham, lik en stridsrustet konge,

יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃

fordi han rakte ut sin hånd mot Gud og våget å trosse den Allmektige,

כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃

stormet frem mot ham med opreist nakke, med sine skjolds tette tak,

ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃

fordi han dekket sitt ansikt med sin fedme og la fett på sin lend

כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃

og bodde i ødelagte byer, i hus hvor ingen skulde bo, og som var bestemt til å bli grusdynger.

וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃

Han blir ikke rik, og hans gods varer ikke ved, og hans grøde luter ikke mot jorden.

לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃

Han slipper ikke ut av mørket; ildslue skal tørke hans kvister, og han skal komme bort ved hans munns ånde.

לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃

Ei sette han sin lit til det som forgjengelig er! Da narrer han sig selv, for bare forgjengelighet blir hans vederlag.

אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃

Før hans dag kommer, blir det opfylt, og hans gren grønnes ikke.

בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃

Han blir som et vintre som mister sine druer før de er modne, og som et oljetre som feller sine blomster;

יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃

for den gudløses hus er ufruktbart, og ild fortærer deres telter som lar sig underkjøpe.

כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃

De undfanger ulykke og føder nød, og deres morsliv fostrer svik.

הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃