Acts 14

And it came to pass in Iconium, that they went both together into the synagogue of the Jews, and so spake, that a great multitude both of the Jews and also of the Greeks believed.
ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃
But the unbelieving Jews stirred up the Gentiles, and made their minds evil affected against the brethren.
אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃
Long time therefore abode they speaking boldly in the Lord, which gave testimony unto the word of his grace, and granted signs and wonders to be done by their hands.
וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃
But the multitude of the city was divided: and part held with the Jews, and part with the apostles.
ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃
And when there was an assault made both of the Gentiles, and also of the Jews with their rulers, to use them despitefully, and to stone them,
ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃
They were ware of it, and fled unto Lystra and Derbe, cities of Lycaonia, and unto the region that lieth round about:
ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃
And there they preached the gospel.
ויבשרו שם הבשורה׃
And there sat a certain man at Lystra, impotent in his feet, being a cripple from his mother's womb, who never had walked:
ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃
The same heard Paul speak: who stedfastly beholding him, and perceiving that he had faith to be healed,
וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃
Said with a loud voice, Stand upright on thy feet. And he leaped and walked.
ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃
And when the people saw what Paul had done, they lifted up their voices, saying in the speech of Lycaonia, The gods are come down to us in the likeness of men.
והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃
And they called Barnabas, Jupiter; and Paul, Mercurius, because he was the chief speaker.
ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃
Then the priest of Jupiter, which was before their city, brought oxen and garlands unto the gates, and would have done sacrifice with the people.
וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃
Which when the apostles, Barnabas and Paul, heard of, they rent their clothes, and ran in among the people, crying out,
ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃
And saying, Sirs, why do ye these things? We also are men of like passions with you, and preach unto you that ye should turn from these vanities unto the living God, which made heaven, and earth, and the sea, and all things that are therein:
ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃
Who in times past suffered all nations to walk in their own ways.
ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃
Nevertheless he left not himself without witness, in that he did good, and gave us rain from heaven, and fruitful seasons, filling our hearts with food and gladness.
וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃
And with these sayings scarce restrained they the people, that they had not done sacrifice unto them.
ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃
And there came thither certain Jews from Antioch and Iconium, who persuaded the people, and, having stoned Paul, drew him out of the city, supposing he had been dead.
ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃
Howbeit, as the disciples stood round about him, he rose up, and came into the city: and the next day he departed with Barnabas to Derbe.
ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃
And when they had preached the gospel to that city, and had taught many, they returned again to Lystra, and to Iconium, and Antioch,
ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃
Confirming the souls of the disciples, and exhorting them to continue in the faith, and that we must through much tribulation enter into the kingdom of God.
ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃
And when they had ordained them elders in every church, and had prayed with fasting, they commended them to the Lord, on whom they believed.
ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃
And after they had passed throughout Pisidia, they came to Pamphylia.
ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃
And when they had preached the word in Perga, they went down into Attalia:
וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃
And thence sailed to Antioch, from whence they had been recommended to the grace of God for the work which they fulfilled.
ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃
And when they were come, and had gathered the church together, they rehearsed all that God had done with them, and how he had opened the door of faith unto the Gentiles.
ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃
And there they abode long time with the disciples.
וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃