Acts 15

And certain men which came down from Judæa taught the brethren, and said, Except ye be circumcised after the manner of Moses, ye cannot be saved.
ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃
When therefore Paul and Barnabas had no small dissension and disputation with them, they determined that Paul and Barnabas, and certain other of them, should go up to Jerusalem unto the apostles and elders about this question.
ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃
And being brought on their way by the church, they passed through Phenice and Samaria, declaring the conversion of the Gentiles: and they caused great joy unto all the brethren.
ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃
And when they were come to Jerusalem, they were received of the church, and of the apostles and elders, and they declared all things that God had done with them.
ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃
But there rose up certain of the sect of the Pharisees which believed, saying, That it was needful to circumcise them, and to command them to keep the law of Moses.
ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃
And the apostles and elders came together for to consider of this matter.
ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃
And when there had been much disputing, Peter rose up, and said unto them, Men and brethren, ye know how that a good while ago God made choice among us, that the Gentiles by my mouth should hear the word of the gospel, and believe.
ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃
And God, which knoweth the hearts, bare them witness, giving them the Holy Ghost, even as he did unto us;
והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃
And put no difference between us and them, purifying their hearts by faith.
ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃
Now therefore why tempt ye God, to put a yoke upon the neck of the disciples, which neither our fathers nor we were able to bear?
ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃
But we believe that through the grace of the Lord Jesus Christ we shall be saved, even as they.
אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃
Then all the multitude kept silence, and gave audience to Barnabas and Paul, declaring what miracles and wonders God had wrought among the Gentiles by them.
ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃
And after they had held their peace, James answered, saying, Men and brethren, hearken unto me:
ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃
Simeon hath declared how God at the first did visit the Gentiles, to take out of them a people for his name.
שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃
And to this agree the words of the prophets; as it is written,
ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃
After this I will return, and will build again the tabernacle of David, which is fallen down; and I will build again the ruins thereof, and I will set it up:
אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃
That the residue of men might seek after the Lord, and all the Gentiles, upon whom my name is called, saith the Lord, who doeth all these things.
למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃
Known unto God are all his works from the beginning of the world.
נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃
Wherefore my sentence is, that we trouble not them, which from among the Gentiles are turned to God:
ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃
But that we write unto them, that they abstain from pollutions of idols, and from fornication, and from things strangled, and from blood.
רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃
For Moses of old time hath in every city them that preach him, being read in the synagogues every sabbath day.
כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃
Then pleased it the apostles and elders, with the whole church, to send chosen men of their own company to Antioch with Paul and Barnabas; namely, Judas surnamed Barsabas, and Silas, chief men among the brethren:
וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃
And they wrote letters by them after this manner; The apostles and elders and brethren send greeting unto the brethren which are of the Gentiles in Antioch and Syria and Cilicia:
ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃
Forasmuch as we have heard, that certain which went out from us have troubled you with words, subverting your souls, saying, Ye must be circumcised, and keep the law: to whom we gave no such commandment:
יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃
It seemed good unto us, being assembled with one accord, to send chosen men unto you with our beloved Barnabas and Paul,
לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃
Men that have hazarded their lives for the name of our Lord Jesus Christ.
אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃
We have sent therefore Judas and Silas, who shall also tell you the same things by mouth.
על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃
For it seemed good to the Holy Ghost, and to us, to lay upon you no greater burden than these necessary things;
כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃
That ye abstain from meats offered to idols, and from blood, and from things strangled, and from fornication: from which if ye keep yourselves, ye shall do well. Fare ye well.
אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃
So when they were dismissed, they came to Antioch: and when they had gathered the multitude together, they delivered the epistle:
וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃
Which when they had read, they rejoiced for the consolation.
ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃
And Judas and Silas, being prophets also themselves, exhorted the brethren with many words, and confirmed them.
ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃
And after they had tarried there a space, they were let go in peace from the brethren unto the apostles.
ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃
Notwithstanding it pleased Silas to abide there still.
וייטב בעיני סילא לשבת שם׃
Paul also and Barnabas continued in Antioch, teaching and preaching the word of the Lord, with many others also.
ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃
And some days after Paul said unto Barnabas, Let us go again and visit our brethren in every city where we have preached the word of the Lord, and see how they do.
ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃
And Barnabas determined to take with them John, whose surname was Mark.
ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃
But Paul thought not good to take him with them, who departed from them from Pamphylia, and went not with them to the work.
אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃
And the contention was so sharp between them, that they departed asunder one from the other: and so Barnabas took Mark, and sailed unto Cyprus;
ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃
And Paul chose Silas, and departed, being recommended by the brethren unto the grace of God.
ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃
And he went through Syria and Cilicia, confirming the churches.
ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃