Luke 6

ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃

factum est autem in sabbato secundoprimo cum transiret per sata vellebant discipuli eius spicas et manducabant confricantes manibus

ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃

quidam autem Pharisaeorum dicebant illis quid facitis quod non licet in sabbatis

ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃

et respondens Iesus ad eos dixit nec hoc legistis quod fecit David cum esurisset ipse et qui cum eo erant

כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃

quomodo intravit in domum Dei et panes propositionis sumpsit et manducavit et dedit his qui cum ipso erant quos non licet manducare nisi tantum sacerdotibus

ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃

et dicebat illis quia dominus est Filius hominis etiam sabbati

ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃

factum est autem et in alio sabbato ut intraret in synagogam et doceret et erat ibi homo et manus eius dextra erat arida

ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

observabant autem scribae et Pharisaei si in sabbato curaret ut invenirent accusare illum

והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃

ipse vero sciebat cogitationes eorum et ait homini qui habebat manum aridam surge et sta in medium et surgens stetit

ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃

ait autem ad illos Iesus interrogo vos si licet sabbato bene facere an male animam salvam facere an perdere

ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃

et circumspectis omnibus dixit homini extende manum tuam et extendit et restituta est manus eius

והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃

ipsi autem repleti sunt insipientia et conloquebantur ad invicem quidnam facerent Iesu

ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃

factum est autem in illis diebus exiit in montem orare et erat pernoctans in oratione Dei

ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃

et cum dies factus esset vocavit discipulos suos et elegit duodecim ex ipsis quos et apostolos nominavit

את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃

Simonem quem cognominavit Petrum et Andream fratrem eius Iacobum et Iohannem Philippum et Bartholomeum

את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃

Mattheum et Thomam Iacobum Alphei et Simonem qui vocatur Zelotes

את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃

Iudam Iacobi et Iudam Scarioth qui fuit proditor

וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃

et descendens cum illis stetit in loco campestri et turba discipulorum eius et multitudo copiosa plebis ab omni Iudaea et Hierusalem et maritimae Tyri et Sidonis

וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃

qui venerunt ut audirent eum et sanarentur a languoribus suis et qui vexabantur ab spiritibus inmundis curabantur

וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃

et omnis turba quaerebant eum tangere quia virtus de illo exiebat et sanabat omnes

והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃

et ipse elevatis oculis in discipulos suos dicebat beati pauperes quia vestrum est regnum Dei

אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃

beati qui nunc esuritis quia saturabimini beati qui nunc fletis quia ridebitis

אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃

beati eritis cum vos oderint homines et cum separaverint vos et exprobraverint et eiecerint nomen vestrum tamquam malum propter Filium hominis

שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃

gaudete in illa die et exultate ecce enim merces vestra multa in caelo secundum haec enim faciebant prophetis patres eorum

אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃

verumtamen vae vobis divitibus quia habetis consolationem vestram

אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃

vae vobis qui saturati estis quia esurietis vae vobis qui ridetis nunc quia lugebitis et flebitis

אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃

vae cum bene vobis dixerint omnes homines secundum haec faciebant prophetis patres eorum

אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃

sed vobis dico qui auditis diligite inimicos vestros benefacite his qui vos oderunt

ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃

benedicite maledicentibus vobis orate pro calumniantibus vos

המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃

ei qui te percutit in maxillam praebe et alteram et ab eo qui aufert tibi vestimentum etiam tunicam noli prohibere

וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃

omni autem petenti te tribue et qui aufert quae tua sunt ne repetas

וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃

et prout vultis ut faciant vobis homines et vos facite illis similiter

ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃

et si diligitis eos qui vos diligunt quae vobis est gratia nam et peccatores diligentes se diligunt

ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃

et si benefeceritis his qui vobis benefaciunt quae vobis est gratia siquidem et peccatores hoc faciunt

ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃

et si mutuum dederitis his a quibus speratis recipere quae gratia est vobis nam et peccatores peccatoribus fenerantur ut recipiant aequalia

אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃

verumtamen diligite inimicos vestros et benefacite et mutuum date nihil desperantes et erit merces vestra multa et eritis filii Altissimi quia ipse benignus est super ingratos et malos

לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃

estote ergo misericordes sicut et Pater vester misericors est

ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃

nolite iudicare et non iudicabimini nolite condemnare et non condemnabimini dimittite et dimittemini

תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃

date et dabitur vobis mensuram bonam confersam et coagitatam et supereffluentem dabunt in sinum vestrum eadem quippe mensura qua mensi fueritis remetietur vobis

וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃

dicebat autem illis et similitudinem numquid potest caecus caecum ducere nonne ambo in foveam cadent

אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃

non est discipulus super magistrum perfectus autem omnis erit sicut magister eius

ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃

quid autem vides festucam in oculo fratris tui trabem autem quae in oculo tuo est non consideras

ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃

et quomodo potes dicere fratri tuo frater sine eiciam festucam de oculo tuo ipse in oculo tuo trabem non videns hypocrita eice primum trabem de oculo tuo et tunc perspicies ut educas festucam de oculo fratris tui

כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃

non est enim arbor bona quae facit fructus malos neque arbor mala faciens fructum bonum

כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃

unaquaeque enim arbor de fructu suo cognoscitur neque enim de spinis colligunt ficus neque de rubo vindemiant uvam

האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃

bonus homo de bono thesauro cordis sui profert bonum et malus homo de malo profert malum ex abundantia enim cordis os loquitur

ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃

quid autem vocatis me Domine Domine et non facitis quae dico

כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃

omnis qui venit ad me et audit sermones meos et facit eos ostendam vobis cui similis est

דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃

similis est homini aedificanti domum qui fodit in altum et posuit fundamenta supra petram inundatione autem facta inlisum est flumen domui illi et non potuit eam movere fundata enim erat supra petram

ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃

qui autem audivit et non fecit similis est homini aedificanti domum suam supra terram sine fundamento in quam inlisus est fluvius et continuo concidit et facta est ruina domus illius magna