II Corinthians 3

הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

incipimus iterum nosmet ipsos commendare aut numquid egemus sicut quidam commendaticiis epistulis ad vos aut ex vobis

אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

epistula nostra vos estis scripta in cordibus nostris quae scitur et legitur ab omnibus hominibus

כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

manifestati quoniam epistula estis Christi ministrata a nobis et scripta non atramento sed Spiritu Dei vivi non in tabulis lapideis sed in tabulis cordis carnalibus

וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

fiduciam autem talem habemus per Christum ad Deum

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

non quod sufficientes simus cogitare aliquid a nobis quasi ex nobis sed sufficientia nostra ex Deo est

אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

qui et idoneos nos fecit ministros novi testamenti non litterae sed Spiritus littera enim occidit Spiritus autem vivificat

ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

quod si ministratio mortis litteris deformata in lapidibus fuit in gloria ita ut non possent intendere filii Israhel in faciem Mosi propter gloriam vultus eius quae evacuatur

כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

quomodo non magis ministratio Spiritus erit in gloria

כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

nam si ministratio damnationis gloria est multo magis abundat ministerium iustitiae in gloria

כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

nam nec glorificatum est quod claruit in hac parte propter excellentem gloriam

כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

si enim quod evacuatur per gloriam est multo magis quod manet in gloria est

על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

habentes igitur talem spem multa fiducia utimur

ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

et non sicut Moses ponebat velamen super faciem suam ut non intenderent filii Israhel in faciem eius quod evacuatur

אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

sed obtusi sunt sensus eorum usque in hodiernum enim diem id ipsum velamen in lectione veteris testamenti manet non revelatum quoniam in Christo evacuatur

אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

sed usque in hodiernum diem cum legitur Moses velamen est positum super cor eorum

וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

cum autem conversus fuerit ad Deum aufertur velamen

והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

Dominus autem Spiritus est ubi autem Spiritus Domini ibi libertas

ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃

nos vero omnes revelata facie gloriam Domini speculantes in eandem imaginem transformamur a claritate in claritatem tamquam a Domini Spiritu