Matthew 20

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

For himlenes rike er likt en husbond som gikk ut tidlig om morgenen for å leie arbeidere til sin vingård.

והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

Og da han var blitt enig med arbeiderne om en penning om dagen, sendte han dem bort til sin vingård.

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

Og han gikk ut ved den tredje time og så andre stå ledige på torvet,

ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

og til dem sa han: Gå også I bort til vingården, og hvad rett er, vil jeg gi eder. Og de gikk avsted.

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

Atter gikk han ut ved den sjette og den niende time og gjorde likeså.

ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

Og han gikk ut ved den ellevte time og fant andre stående der, og han sa til dem: Hvorfor står I her ledige hele dagen?

ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

De sa til ham: Fordi ingen har leid oss. Han sa til dem: Gå også I bort til vingården!

ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

Men da det var blitt aften, sa vingårdens herre til sin forvalter: Kall arbeiderne frem og gi dem deres lønn; begynn med de siste og end med de første!

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

Så kom de som var leid ved den ellevte time, og de fikk hver sin penning.

ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

Men da de første kom, tenkte de at de skulde få mere; men de fikk hver sin penning de også.

ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

Men da de fikk den, knurret de mot husbonden og sa:

אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

Disse siste har bare vært her en time, og du har gjort dem like med oss som har båret dagens byrde og hete.

ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

Men han svarte en av dem og sa: Min venn! jeg gjør dig ikke urett, blev du ikke enig med mig om en penning?

קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

Ta ditt og gå! Men jeg vil gi denne siste like så meget som dig.

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

Eller har jeg ikke lov til å gjøre med mitt hvad jeg vil? eller er ditt øie ondt fordi jeg er god?

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Således skal de siste bli de første, og de første de siste; for mange er kalt, men få utvalgt.

ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

Og da Jesus drog op til Jerusalem, tok han de tolv disipler til side og sa til dem på veien:

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

Se, vi går op til Jerusalem, og Menneskesønnen skal overgis til yppersteprestene og de skriftlærde, og de skal dømme ham til døden

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

og overgi ham til hedningene til å spottes og hudstrykes og korsfestes; og på den tredje dag skal han opstå.

אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

Da gikk Sebedeus-sønnenes mor til ham med sine sønner, falt ned for ham og bad ham om noget.

ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

Han sa til henne: Hvad vil du? Hun sa til ham: Si at disse mine to sønner skal sitte, den ene ved din høire og den andre ved din venstre side i ditt rike!

ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

Men Jesus svarte og sa: I vet ikke hvad det er I ber om. Kan I drikke den kalk jeg skal drikke? De sa til ham: Det kan vi.

ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

Han sa til dem: Min kalk skal I nok drikke; men å sitte ved min høire og ved min venstre side, det tilkommer det ikke mig å gi nogen, men det gis dem som det er beredt av min Fader.

ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

Da de ti hørte dette, blev de harme på de to brødre.

וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

Men Jesus kalte dem til sig og sa: I vet at fyrstene hersker over sine folk, og deres stormenn bruker makt over dem.

ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

Så skal det ikke være blandt eder; men den som vil bli stor iblandt eder, han skal være eders tjener,

והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

og den som vil være den første blandt eder, han skal være eders træl,

כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

likesom Menneskesønnen ikke er kommet for å la sig tjene, men for selv å tjene og gi sitt liv til en løsepenge for mange.

ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

Og da de gikk ut fra Jeriko, fulgte meget folk ham.

והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

Og se, to blinde satt ved veien, og da de hørte at det var Jesus som gikk forbi, ropte de: Miskunn dig over oss, Herre, du Davids sønn!

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

Folket truet dem at de skulde tie; men de ropte enda mere og sa: Herre, miskunn dig over oss, du Davids sønn!

ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

Og Jesus stod stille og kalte på dem og sa: Hvad vil I jeg skal gjøre for eder?

ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

De sa: Herre! at våre øine må bli oplatt!

ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

Da ynkedes Jesus inderlig og rørte ved deres øine; og straks fikk de sitt syn igjen, og de fulgte ham.