Genesis 29

וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

Så gav Jakob sig atter på veien og drog til Østens barns land.

וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

Og da han så sig omkring, fikk han se en brønn på marken, og ved den lå det tre flokker småfe. for av denne brønn vannet de feet; men stenen som lå over brønnens åpning, var stor.

ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

Der samlet alle feflokkene sig, og gjæterne veltet stenen fra brønnens åpning og vannet småfeet, og så la de stenen tilbake på sitt sted, over brønnens åpning.

ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

Jakob spurte dem: Mine brødre, hvor er I fra? De svarte: Vi er fra Karan.

ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

Så spurte han dem: Kjenner I Laban, sønn til Nakor? De svarte: Ja, vi kjenner ham.

ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

Da spurte han dem: Står det vel til med ham? De svarte: Ja, det gjør det, og se, der kommer hans datter Rakel med småfeet.

ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

Da sa han: Det er jo ennu høi dag, det er ennu ikke tid til å samle buskapen; vann småfeet og gå avsted igjen og gjæt!

ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

Men de sa: Det kan vi ikke før alle feflokkene er samlet, og stenen blir veltet fra brønnens åpning; da vanner vi småfeet.

עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

Mens han ennu talte med dem, kom Rakel med sin fars småfe; for det var hun som gjætte.

ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

Og da Jakob så Rakel, sin morbror Labans datter, og så småfeet som hørte hans morbror til, gikk han frem og veltet stenen fra brønnens åpning og vannet sin morbror Labans småfe.

וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

Og Jakob kysset Rakel og brast i gråt.

ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

Og Jakob fortalte Rakel at han var hennes fars frende, og at han var sønn til Rebekka; da sprang hun avsted og fortalte det til sin far.

ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

Da nu Laban fikk høre om Jakob, sin søstersønn, løp han ham i møte og omfavnet ham og kysset ham og førte ham inn i sitt hus; og han fortalte Laban alt det som hadde hendt.

ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

Da sa Laban til ham: Sannelig, vi er av samme kjød og blod. Og han blev hos ham en måneds tid.

ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

Så sa Laban til Jakob: Skulde du tjene mig for intet, fordi om du er min frende? Si mig hvad du vil ha i lønn!

וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

Nu hadde Laban to døtre, den eldste hette Lea, og den yngste hette Rakel.

ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

Lea hadde matte øine; men Rakel var vakker av skapning og vakker å se til.

ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

Og Jakob hadde Rakel kjær; derfor sa han: Jeg vil tjene dig syv år for Rakel, din yngste datter.

ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

Laban svarte: Det er bedre at jeg gir henne til dig, enn at jeg gir henne til en annen mann; bli hos mig!

ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

Så tjente Jakob i syv år for Rakel; og disse år syntes han var nogen få dager, fordi han hadde henne kjær.

ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

Derefter sa Jakob til Laban: La mig nu få min hustru, for min tid er ute, og jeg vil gå inn til henne.

ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

Da samlet Laban alle menn der på stedet og gjorde et gjestebud.

ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

Og om aftenen tok han sin datter Lea og førte henne inn til ham, og han gikk inn til henne.

ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

Og Laban gav sin trælkvinne Silpa til sin datter Lea som trælkvinne.

ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

Men om morgenen - se, da var det Lea. Da sa han til Laban: Hvad er det du har gjort mot mig? Var det ikke for Rakel jeg tjente hos dig? Hvorfor har du sveket mig?

ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

Laban svarte: Det er ikke skikk her hos oss å gi den yngste bort før den eldste.

מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

La nu Leas bryllups-uke gå til ende, så vil vi også gi dig den andre, hvis du vil tjene hos mig i syv år til.

ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

Og Jakob gjorde så, og han lot bryllups-uken gå til ende. Da gav han ham sin datter Rakel til hustru.

ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

Og Laban gav sin trælkvinne Bilha til sin datter Rakel som trælkvinne.

ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

Så gikk han også inn til Rakel, og han holdt mere av Rakel enn av Lea. Siden tjente han ennu syv år til hos Laban.

וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

Da Herren så at Lea blev tilsidesatt, åpnet han hennes morsliv; men Rakel var barnløs.

ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

Og Lea blev fruktsommelig og fødte en sønn, og hun kalte ham Ruben; for hun sa: Herren har sett til mig i min ulykke; nu vil min mann elske mig.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

Og hun blev atter fruktsommelig og fødte en sønn og sa: Herren har hørt at jeg var tilsidesatt; derfor har han gitt mig også denne sønn. Så kalte hun ham Simeon.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

Og hun blev atter fruktsommelig og fødte en sønn og sa: Nu må vel endelig min mann holde sig til mig, for jeg har født ham tre sønner. Derfor kalte de ham Levi.

ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

Og hun blev atter fruktsommelig og fødte en sønn og sa: Nu vil jeg prise Herren. Derfor kalte hun ham Juda. Så fikk hun ikke flere barn da.