Acts 27

וכאשר נגמר הדין כי נעבר באניה אל איטליא מסרו את פולוס ומקצת אסירים אחרים אל שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס׃

And when it was determined that we should sail into Italy, they delivered Paul and certain other prisoners unto one named Julius, a centurion of Augustus' band.

ונרד אל אניה אדרמטית נכנים לבוא על פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מוקדון מן תסלוניקי׃

And entering into a ship of Adramyttium, we launched, meaning to sail by the coasts of Asia; one Aristarchus, a Macedonian of Thessalonica, being with us.

וממחרת הגענו אל צידון ויוליוס עשה עם פולוס חסד וינח לו ללכת אל מידעיו להעזר בידם׃

And the next day we touched at Sidon. And Julius courteously entreated Paul, and gave him liberty to go unto his friends to refresh himself.

ונלך משם ונעבר בסביבות קפרוס כי הרוחות היו לנגדנו׃

And when we had launched from thence, we sailed under Cyprus, because the winds were contrary.

ונעבר את הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל מורא אשר בלוקיא׃

And when we had sailed over the sea of Cilicia and Pamphylia, we came to Myra, a city of Lycia.

וימצא שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו לתוכה׃

And there the centurion found a ship of Alexandria sailing into Italy; and he put us therein.

והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל היבשה ונעבר מצד לקריטי על פני הר סלמוני׃

And when we had sailed slowly many days, and scarce were come over against Cnidus, the wind not suffering us, we sailed under Crete, over against Salmone;

ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד נקרא קלילמני אשר קרובה לו עיר ושמה לסיא׃

And, hardly passing it, came unto a place which is called The fair havens; nigh whereunto was the city of Lasea.

ויהי מקץ ימים רבים כאשר באה עת הסכנה לירדי הים כי גם הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס׃

Now when much time was spent, and when sailing was now dangerous, because the fast was now already past, Paul admonished them,

ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך מרי ונזק גדול לא לבד למעמסה ולאניה כי אם גם לנפשותינו׃

And said unto them, Sirs, I perceive that this voyage will be with hurt and much damage, not only of the lading and ship, but also of our lives.

ושר המאה לא שמע אל דברי פולוס כי אם אל רב החבל ואל בעל האניה׃

Nevertheless the centurion believed the master and the owner of the ship, more than those things which were spoken by Paul.

ובאשר החוף איננו טוב לעמד בו בימי הסתיו יעצו הרבים לעבר משם לאמר אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה דרך הדרום מערבה ודרך הצפון מערבה׃

And because the haven was not commodious to winter in, the more part advised to depart thence also, if by any means they might attain to Phenice, and there to winter; which is an haven of Crete, and lieth toward the south west and north west.

ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי׃

And when the south wind blew softly, supposing that they had obtained their purpose, loosing thence, they sailed close by Crete.

ויהי כמעט אחרי כן ותפגע בה רוח נחשל הנקראה אוריקלידון׃

But not long after there arose against it a tempestuous wind, called Euroclydon.

ותטרף האניה ולא יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף׃

And when the ship was caught, and could not bear up into the wind, we let her drive.

ותרץ האניה אל עבר אי קטן הנקרא קלודה וכמעט לא יכלנו לאחז העברה׃

And running under a certain island which is called Clauda, we had much work to come by the boat:

ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו׃

Which when they had taken up, they used helps, undergirding the ship; and, fearing lest they should fall into the quicksands, strake sail, and so were driven.

ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים׃

And we being exceedingly tossed with a tempest, the next day they lightened the ship;

וביום השלישי הטלנו בידינו את כלי האניה אל הים׃

And the third day we cast out with our own hands the tackling of the ship.

ויהי ימים רבים גם השמש גם הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד מאד ותכרת ממנו כל תקות ישועה׃

And when neither sun nor stars in many days appeared, and no small tempest lay on us, all hope that we should be saved was then taken away.

ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם׃

But after long abstinence Paul stood forth in the midst of them, and said, Sirs, ye should have hearkened unto me, and not have loosed from Crete, and to have gained this harm and loss.

ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא תאבד נפש מכם בלתי הספינה לבדה׃

And now I exhort you to be of good cheer: for there shall be no loss of any man's life among you, but of the ship.

כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃

For there stood by me this night the angel of God, whose I am, and whom I serve,

ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה׃

Saying, Fear not, Paul; thou must be brought before Cæsar: and, lo, God hath given thee all them that sail with thee.

על כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי כן יהיה כאשר נאמר אלי׃

Wherefore, sirs, be of good cheer: for I believe God, that it shall be even as it was told me.

אך השלך נשלך אל אחד האיים׃

Howbeit we must be cast upon a certain island.

ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת׃

But when the fourteenth night was come, as we were driven up and down in Adria, about midnight the shipmen deemed that they drew near to some country;

ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את האנך וימצאו קומות חמש עשרה׃

And sounded, and found it twenty fathoms: and when they had gone a little further, they sounded again, and found it fifteen fathoms.

וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום׃

Then fearing lest we should have fallen upon rocks, they cast four anchors out of the stern, and wished for the day.

והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה׃

And as the shipmen were about to flee out of the ship, when they had let down the boat into the sea, under colour as though they would have cast anchors out of the foreship,

ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם אלה לא ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע׃

Paul said to the centurion and to the soldiers, Except these abide in the ship, ye cannot be saved.

ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול׃

Then the soldiers cut off the ropes of the boat, and let her fall off.

והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה׃

And while the day was coming on, Paul besought them all to take meat, saying, This day is the fourteenth day that ye have tarried and continued fasting, having taken nothing.

על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃

Wherefore I pray you to take some meat: for this is for your health: for there shall not an hair fall from the head of any of you.

הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל׃

And when he had thus spoken, he took bread, and gave thanks to God in presence of them all: and when he had broken it, he began to eat.

ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה׃

Then were they all of good cheer, and they also took some meat.

ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש׃

And we were in all in the ship two hundred threescore and sixteen souls.

ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים׃

And when they had eaten enough, they lightened the ship, and cast out the wheat into the sea.

הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו׃

And when it was day, they knew not the land: but they discovered a certain creek with a shore, into the which they were minded, if it were possible, to thrust in the ship.

ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף׃

And when they had taken up the anchors, they committed themselves unto the sea, and loosed the rudder bands, and hoised up the mainsail to the wind, and made toward shore.

ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃

And falling into a place where two seas met, they ran the ship aground; and the forepart stuck fast, and remained unmoveable, but the hinder part was broken with the violence of the waves.

ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם וימלט׃

And the soldiers' counsel was to kill the prisoners, lest any of them should swim out, and escape.

ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה׃

But the centurion, willing to save Paul, kept them from their purpose; and commanded that they which could swim should cast themselves first into the sea, and get to land:

ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה׃

And the rest, some on boards, and some on broken pieces of the ship. And so it came to pass, that they escaped all safe to land.