Psalms 2

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Hvorfor fnyser Hedninger, hvi pønser Folkefærd på hvad fåfængt er?

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Jordens Konger rejser sig, Fyrster samles til Råd mod HERREN og mod hans Salvede:

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

"Lad os sprænge deres Bånd og kaste Rebene af os!"

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Han, som troner i Himlen, ler, Herren, han spotter dem.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Så taler han til dem i Vrede, forfærder dem i sin Harme:

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

"Jeg har dog indsat min Konge på Zion, mit hellige Bjerg!"

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Jeg kundgør HERRENs Tilsagn. Han sagde til mig: "Du er min Søn, jeg har født dig i Dag!

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Bed mig, og jeg giver dig Hedningefolk til Arv og den vide Jord i Eje;

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

med Jernspir skal du knuse dem og sønderslå dem som en Pottemagers Kar!"

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Og nu, I Konger, vær kloge, lad eder råde, I Jordens Dommere,

עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

tjener HERREN i Frygt, fryd jer med Bæven!

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

Kysser Sønnen, at ikke han vredes og I forgår! Snart blusset hans Vrede op. Salig hver den, der lider på ham!