Job 11

ויען צפר הנעמתי ויאמר׃

Så tog Na'amatiten Zofar til Orde og sagde:

הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃

"Skal en Ordgyder ej have Svar, skal en Mundheld vel have Ret?

בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃

Skal Mænd vel tie til din Skvalder, skal du spotte og ikke få Skam?

ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃

Du siger: "Min Færd er lydeløs, og jeg er ren i hans Øjne!"

ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃

Men vilde dog Gud kun tale, oplade sine Læber imod dig,

ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃

kundgøre dig Visdommens Løndom, thi underfuld er den i Væsen; da vilde du vide, at Gud har glemt dig en Del af din Skyld!

החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃

Har du loddet Bunden i Gud og nået den Almægtiges Grænse?

גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃

Højere er den end Himlen hvad kan du? Dybere end Dødsriget - hvad ved du?

ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃

Den overgår Jorden i Vidde, er mere vidtstrakt end Havet.

אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃

Farer han frem og fængsler, stævner til Doms, hvem hindrer ham?

כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃

Han kender jo Løgnens Mænd, Uret ser han og agter derpå,

ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃

så tomhjernet Mand får Vid, og Vildæsel fødes til Menneske.

אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃

Hvis du får Skik på dit Hjerte og breder dine Hænder imod ham,

אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃

hvis Uret er fjern fra din Hånd, og Brøde ej bor i dit Telt,

כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃

ja, da kan du lydefri løfte dit Åsyn og uden at frygte stå fast,

כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃

ja, da skal du glemme din Kvide, mindes den kun som Vand, der flød bort;

ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃

dit Liv skal overstråle Middagssolen, Mørket vorde som lyse Morgen.

ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃

Tryg skal du være, fordi du har Håb; du ser dig om og går trygt til Hvile,

ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃

du ligger uden at skræmmes op. Til din Yndest vil mange bejle.

ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃

Men de gudløses Øjne vansmægter; ude er det med deres Tilflugt, deres Håb er blot at udånde Sjælen!