Deuteronomy 1

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃

以下所记的是摩西在约旦河东的旷野、疏弗对面的亚拉巴─就是巴兰、陀弗、拉班、哈洗录、底撒哈中间─向以色列众人所说的话。

אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃

﹙从何烈山经过西珥山到加低斯‧巴尼亚有十一天的路程。﹚

ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃

出埃及第四十年十一月初一日，摩西照耶和华借著他所吩咐以色列人的话都晓谕他们。

אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃

那时，他已经击杀了住希实本的亚摩利王西宏和住以得来、亚斯他录的巴珊王噩。

בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃

摩西在约旦河东的摩押地讲律法说：

יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃

「耶和华─我们的　神在何烈山晓谕我们说：你们在这山上住的日子够了；

פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃

要起行转到亚摩利人的山地和靠近这山地的各处，就是亚拉巴、山地、高原、南地，沿海一带迦南人的地，并黎巴嫩山又到伯拉大河。

ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃

如今我将这地摆在你们面前；你们要进去得这地，就是耶和华向你们列祖亚伯拉罕、以撒、雅各起誓应许赐给他们和他们后裔为业之地。」

ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃

「那时，我对你们说：『管理你们的重任，我独自担当不起。

יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃

耶和华─你们的　神使你们多起来。看哪，你们今日像天上的星那样多。

יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃

惟愿耶和华─你们列祖的　神使你们比如今更多千倍，照他所应许你们的话赐福与你们。

איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃

但你们的麻烦，和管理你们的重任，并你们的争讼，我独自一人怎能担当得起呢？

הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃

你们要按著各支派选举有智慧、有见识、为众人所认识的，我立他们为你们的首领。』

ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃

你们回答我说：『照你所说的行了为妙。』

ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃

我便将你们各支派的首领，有智慧、为众人所认识的，照你们的支派，立他们为官长、千夫长、百夫长、五十夫长、十夫长，管理你们。

ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃

「当时，我嘱咐你们的审判官说：『你们听讼，无论是弟兄彼此争讼，是与同居的外人争讼，都要按公义判断。

לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃

审判的时候，不可看人的外貌；听讼不可分贵贱，不可惧怕人，因为审判是属乎　神的。若有难断的案件，可以呈到我这里，我就判断。』

ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃

那时，我将你们所当行的事都吩咐你们了。」

ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃

「我们照著耶和华─我们　神所吩咐的从何烈山起行，经过你们所看见那大而可怕的旷野，往亚摩利人的山地去，到了加低斯‧巴尼亚。

ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

我对你们说：『你们已经到了耶和华─我们　神所赐给我们的亚摩利人之山地。

ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃

看哪，耶和华─你的　神已将那地摆在你面前，你要照耶和华─你列祖的　神所说的上去得那地为业；不要惧怕，也不要惊惶。』

ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃

你们都就近我来说：『我们要先打发人去，为我们窥探那地，将我们上去该走何道，必进何城，都回报我们。』

וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃

这话我以为美，就从你们中间选了十二个人，每支派一人。

ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃

于是他们起身上山地去，到以实各谷，窥探那地。

ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃

他们手里拿著那地的果子下来，到我们那里，回报说：『耶和华─我们的　神所赐给我们的是美地。』

ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃

「你们却不肯上去，竟违背了耶和华─你们　神的命令，

ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃

在帐棚内发怨言说：『耶和华因为恨我们，所以将我们从埃及地领出来，要交在亚摩利人手中，除灭我们。

אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃

我们上那里去呢？我们的弟兄使我们的心消化，说那地的民比我们又大又高，城邑又广大又坚固，高得顶天，并且我们在那里看见亚衲族的人。』

ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃

我就对你们说：『不要惊恐，也不要怕他们。

יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃

在你们前面行的耶和华─你们的　神必为你们争战，正如他在埃及和旷野，在你们眼前所行的一样。

ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃

你们在旷野所行的路上，也曾见耶和华─你们的　神抚养你们，如同人抚养儿子一般，直等你们来到这地方。』

ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃

你们在这事上却不信耶和华─你们的　神。

ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃

他在路上，在你们前面行，为你们找安营的地方；夜间在火柱里，日间在云柱里，指示你们所当行的路。」

וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃

「耶和华听见你们这话，就发怒，起誓说：

אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃

『这恶世代的人，连一个也不得见我起誓应许赐给你们列祖的美地；

זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃

惟有耶孚尼的儿子迦勒必得看见，并且我要将他所踏过的地赐给他和他的子孙，因为他专心跟从我。』

גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃

耶和华为你们的缘故也向我发怒，说：『你必不得进入那地。

יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃

伺候你、嫩的儿子约书亚，他必得进入那地；你要勉励他，因为他要使以色列人承受那地为业。

וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃

并且你们的妇人孩子，就是你们所说、必被掳掠的，和今日不知善恶的儿女，必进入那地。我要将那地赐给他们，他们必得为业。

ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃

至于你们，要转回，从红海的路往旷野去。』

ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃

「那时，你们回答我说：『我们得罪了耶和华，情愿照耶和华─我们　神一切所吩咐的上去争战。』于是你们各人带著兵器，争先上山地去了。

ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

耶和华吩咐我说：『你对他们说：不要上去，也不要争战；因我不在你们中间，恐怕你们被仇敌杀败了。』

ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃

我就告诉了你们，你们却不听从，竟违背耶和华的命令，擅自上山地去了。

ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃

住那山地的亚摩利人就出来攻击你们，追赶你们，如蜂拥一般，在西珥杀退你们，直到何珥玛。

ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃

你们便回来，在耶和华面前哭号；耶和华却不听你们的声音，也不向你们侧耳。

ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃

于是你们在加低斯住了许多日子。」