Matthew 20

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

Защото небесното царство прилича на стопанин, който излезе при зазоряване да наеме работници за лозето си.

והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

И като се спазари с работниците за по един динарий на ден, ги прати на лозето си.

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

И като излезе около третия час, видя други, че стояха на пазара свободни;

ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

и на тях каза: Идете и вие на лозето и каквото е право, ще ви дам. И те отидоха.

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

Пак, като излезе около шестия и около деветия час, направи същото.

ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

А като излезе около единадесетия час, намери други, че стоят, и им каза: Защо стоите цял ден тук свободни?

ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

Те му казаха: Защото никой не ни е наел. Каза им: Идете и вие на лозето (и каквото е право, ще получите).

ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

Като се свечери, стопанинът на лозето каза на настойника си: Повикай работниците и им плати надницата, като започнеш от последните и свършиш с първите.

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

И така, дойдоха наетите около единадесетия час и получиха по един динарий.

ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

А като дойдоха първите, си мислеха, че ще получат повече, но и те получиха по един динарий.

ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

И като го получиха, зароптаха против стопанина, като казаха:

אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

Тези последните работиха само един час и пак си ги приравнил с нас, които понесохме теготата на деня и жегата!

ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

А той в отговор каза на един от тях: Приятелю, не те онеправдавам. Не се ли спазари с мен за един динарий?

קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

Вземи си своето и си иди. Моята воля е да дам на този последния колкото и на теб.

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

Не ми ли е позволено да сторя със своето, каквото искам? Или твоето око е завистливо, защото аз съм добър?

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

Така последните ще бъдат първи, а първите – последни.

ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

И когато Иисус се изкачваше към Ерусалим, взе дванадесетте ученици насаме и по пътя им каза:

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

Ето, изкачваме се към Ерусалим и Човешкият Син ще бъде предаден на главните свещеници и книжниците; и те ще Го осъдят на смърт,

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

и ще Го предадат на езичниците, за да Му се подиграят, да Го бият и да Го разпънат; и на третия ден ще бъде възкресен.

אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

Тогава майката на Зеведеевите синове се приближи към Него заедно със синовете си, като Му се кланяше и искаше нещо от Него.

ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

А Той каза: Какво искаш? Каза Му: Кажи тези мои двама сина да седнат – единият от дясната Ти страна, а другият от лявата Ти страна в Твоето царство.

ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

А Иисус в отговор каза: Не знаете какво искате. Можете ли да пиете чашата, която Аз имам да пия, (и да се кръстите с кръщението, с което Аз се кръщавам)? Казаха Му: Можем.

ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

Той им каза: Моята чаша наистина ще пиете (и с кръщението, с което Аз се кръщавам, ще се кръстите), но да седнете от дясната Ми страна и от лявата Ми страна не е Мое да дам, а ще се даде на онези, за които е било приготвено от Моя Отец.

ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

А когато десетимата чуха това, възнегодуваха против двамата братя.

וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

Но Иисус ги повика и каза: Вие знаете, че управителите на народите господаруват над тях и големците им властват над тях.

ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

Но между вас няма да бъде така; а който иска да стане велик между вас, ще ви бъде служител;

והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

и който иска да бъде пръв между вас, ще ви бъде слуга;

כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

също както и Човешкият Син не дойде да Му служат, а да служи и да даде живота Си откуп за мнозина.

ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

И когато излизаха от Ерихон, голямо множество Го следваше.

והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

И ето, двама слепи, седящи край пътя, като чуха, че Иисус минавал, извикаха, казвайки: Смили се над нас, Господи, Сине Давидов!

ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

А множеството ги мъмреше, за да млъкнат; но те още по-силно викаха, казвайки: Смили се над нас, Господи, Сине Давидов!

ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

И така, Иисус се спря, повика ги и каза: Какво искате да ви сторя?

ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

Казват Му: Господи, да се отворят очите ни!

ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

А Иисус ги съжали, допря се до очите им и те веднага прогледнаха и Го последваха.