Psalms 2

Warum toben die Nationen und sinnen Eitles die Völkerschaften?

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Es treten auf die Könige der Erde, und die Fürsten ratschlagen miteinander wider Jehova und wider seinen Gesalbten:

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

"Lasset uns zerreißen ihre Bande, und von uns werfen ihre Seile!"

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

Der im Himmel thront, lacht, der Herr spottet ihrer.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Dann wird er zu ihnen reden in seinem Zorn, und in seiner Zornglut wird er sie schrecken.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

"Habe doch ich meinen König gesalbt auf Zion, meinem heiligen Berge!"

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

Vom Beschluß will ich erzählen: Jehova hat zu mir gesprochen: Du bist mein Sohn, heute habe ich dich gezeugt.

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Fordere von mir, und ich will dir zum Erbteil geben die Nationen, und zum Besitztum die Enden der Erde.

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

Mit eisernem Scepter wirst du sie zerschmettern, wie ein Töpfergefäß sie zerschmeißen.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Und nun, ihr Könige, seid verständig, lasset euch zurechtweisen, ihr Richter der Erde!

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Dienet Jehova mit Furcht, und freuet euch mit Zittern!

עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Küsset den Sohn, daß er nicht zürne, und ihr umkommet auf dem Wege, wenn nur ein wenig entbrennt sein Zorn. Glückselig alle, die auf ihn trauen!

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃