Psalms 41

(Til sangmesteren. En salme af David.) Salig den Mand, der tager sig af de svage, ham frelser HERREN på Ulykkens Dag;

למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃

HERREN vogter ham, holder ham i Live, det går ham vel i Landet, han giver ham ikke i Fjendevold.

יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃

På Sottesengen står HERREN ham bi, hans Smertensleje gør du ham let.

יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃

Så siger jeg da: Vær mig nådig, HERRE, helbred min Sjæl, jeg har syndet mod dig!

אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃

Mine Fjender ønsker mig ondt: "Hvornår mon han dør og hans Navn udslettes?"

אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃

Kommer en i Besøg, så fører han hyklerisk Tale, hans Hjerte samler på ondt, og så går han bort og taler derom.

ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃

Mine Avindsmænd hvisker sammen imod mig, alle regner de med, at det går mig ilde:

יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃

"En dødelig Sot har grebet ham; han ligger der - kommer aldrig op!"

דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃

Endog min Ven, som jeg stolede på, som spiste mit Brød, har løftet Hælen imod mig.

גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

Men du, o HERRE, vær mig nådig og rejs mig, så jeg kan øve Gengæld imod dem.

ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃

Deraf kan jeg kende, at du har mig kær, at min Fjende ikke skal juble over mig.

בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃

Du holder mig oppe i Kraft af min Uskyld, lader mig stå for dit Åsyn til evig Tid.

ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃

Lovet være HERREN, Israels Gud, fra Evighed og til Evighed, Amen, Amen!

ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃