Psalms 144

(Af David.) Lovet være HERREN, min Klippe, som oplærer mine hænder til Strid mine Fingre til Krig,

לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃

min Miskundhed og min Fæstning, min Klippeborg, min Frelser, mit Skjold og den, jeg lider på, som underlægger mig Folkeslag!

חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃

HERRE, hvad er et Menneske, at du kendes ved det, et Menneskebarn, at du agter på ham?

יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃

Mennesket er som et Åndepust, dets Dage som svindende Skygge.

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

HERRE, sænk din Himmel, stig ned og rør ved Bjergene, så at de ryger;

יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃

slyng Lynene ud og adsplit Fjenderne, send dine Pile og indjag dem Rædsel;

ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃

udræk din Hånd fra det høje, fri og frels mig fra store Vande,

שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃

fra fremmedes Hånd, de, hvis Mund taler Løgn, hvis højre er Løgnehånd.

אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

Gud, jeg vil synge dig en ny Sang, lege for dig på tistrenget Harpe,

אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃

du, som giver Konger Sejr og udfrier David, din Tjener.

הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃

Fri mig fra det onde Sværd, frels mig fra fremmedes Hånd, de, hvis Mund taler Løgn, hvis højre er Løgnehånd.

פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃

I Ungdommen er vore Sønner som højvoksne Planter, vore Døtre er som Søjler, udhugget i Tempelstil;

אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃

vore Forrådskamre er fulde, de yder Forråd på, Forråd, vore Hjorde føder Tusinder, Titusinder på vore Marker,

מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃

fede er vore Okser; intet Murbrud, ingen Udvandring, ingen Skrigen på Torvene.

אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃

Saligt det Folk, der er således stedt, saligt det Folk, hvis Gud er HERREN!

אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃