Ecclesiastes 10

Døde Fluer gør Salveblanderens Olie stinkende, lidt Dårskab ødelægger Visdommens Værd.

זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃

Den vise har sin Forstand tilhøjre, Tåben har sin til venstre,

לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃

Hvor Dåren end færdes, svigter hans Forstand, og han røber for alle, at han er en Dåre.

וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃

Når en Herskers Vrede rejser sig mod dig, forlad ikke derfor din Plads; thi Sagtmodighed hindrer store Synder.

אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃

Der er et Onde, jeg så under Solen; det ser ud som et Misgreb af ham, som har Magten:

יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃

Dårskab sættes i Højsædet, nederst sidder de rige.

נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃

Trælle så jeg højt til Hest og Høvdinger til Fods som Trælle.

ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃

Den, som graver en Grav, falder selv deri; den, som nedbryder en Mur, ham bider en Slange;

חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃

den, som bryder Sten, kan såre sig på dem; den, som kløver Træ, er i Fare.

מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃

Når Øksen er sløv og dens Æg ej hvæsses, må Kraft lægges i; men den dygtiges Fortrin er Visdom.

אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃

Bider en Slange, før den besværges, har Besværgeren ingen Gavn af sin Kunst.

אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃

Ord fra Vismands Mund vinder Yndest, en Dåres Læber bringer ham Våde;

דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃

hans Tale begynder med Dårskab og ender med den værste Galskab.

תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃

Tåben bruger mange Ord. Ej ved Mennesket, hvad der skal ske; hvad der efter hans Død skal ske, hvo siger ham det?

והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃

Dårens Flid gør ham træt, thi end ikke til Bys ved han Vej.

עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃

Ve dig, du Land, hvis Konge er en Dreng og hvis Fyrster holder Gilde ved Gry.

אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃

Held dig; du Land, hvis Konge er ædelbåren, hvis Fyrster holder Gilde til sømmelig Tid som Mænd og ikke som drankere.

אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃

Ved Ladhed synker Bjælkelaget; når Hænderne slappes, drypper det i Huset.

בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃

Til Morskab holder man Gæstebud, og Vin gør de levende glade; men Penge skaffer alt til Veje.

לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃

End ikke i din Tanke må du bande en Konge, end ikke i dit Sovekammer en, som er rig; thi Himlens Fugle kan udsprede Ordet, de vingede røbe, hvad du siger.

גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃