Psalms 2

Δια τι εφρυαξαν τα εθνη και οι λαοι εμελετησαν ματαια;

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

Παρεσταθησαν οι βασιλεις της γης, και οι αρχοντες συνηχθησαν ομου, κατα του Κυριου, και κατα του χριστου αυτου, λεγοντες,

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

Ας διασπασωμεν τους δεσμους αυτων, και ας απορριψωμεν αφ ημων τας αλυσεις αυτων.

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

Ο καθημενος εν ουρανοις θελει γελασει ο Κυριος θελει εκμυκτηρισει αυτους.

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

Τοτε θελει λαλησει προς αυτους εν τη οργη αυτου, και εν τω θυμω αυτου θελει συνταραξει αυτους.

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

Αλλ εγω, θελει ειπει, εχρισα τον Βασιλεα μου επι Σιων, το ορος το αγιον μου.

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

Εγω θελω αναγγειλει το προσταγμα ο Κυριος ειπε προς εμε, Υιος μου εισαι συ εγω σημερον σε εγεννησα

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

Ζητησον παρ εμου, και θελω σοι δωσει τα εθνη κληρονομιαν σου, και ιδιοκτησιαν σου τα περατα της γης

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

θελεις ποιμανει αυτους εν ραβδω σιδηρα ως σκευος κεραμεως θελεις συντριψει αυτους.

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

Τωρα λοιπον, βασιλεις, συνετισθητε διδαχθητε, κριται της γης.

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

Δουλευετε τον Κυριον εν φοβω και αγαλλεσθε εν τρομω.

עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

Φιλειτε τον Υιον, μηποτε οργισθη, και απολεσθητε εκ της οδου, οταν εξαφθη ταχεως ο θυμος αυτου. Μακαριοι παντες οι πεποιθοτες επ αυτον.

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃