Romans 14

Him that is weak in the faith receive ye, but not to doubtful disputations.

ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃

For one believeth that he may eat all things: another, who is weak, eateth herbs.

יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

Let not him that eateth despise him that eateth not; and let not him which eateth not judge him that eateth: for God hath received him.

האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

Who art thou that judgest another man's servant? to his own master he standeth or falleth. Yea, he shall be holden up: for God is able to make him stand.

מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

One man esteemeth one day above another: another esteemeth every day alike. Let every man be fully persuaded in his own mind.

יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

He that regardeth the day, regardeth it unto the Lord; and he that regardeth not the day, to the Lord he doth not regard it. He that eateth, eateth to the Lord, for he giveth God thanks; and he that eateth not, to the Lord he eateth not, and giveth God thanks.

השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

For none of us liveth to himself, and no man dieth to himself.

כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

For whether we live, we live unto the Lord; and whether we die, we die unto the Lord: whether we live therefore, or die, we are the Lord's.

כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃

For to this end Christ both died, and rose, and revived, that he might be Lord both of the dead and living.

כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

But why dost thou judge thy brother? or why dost thou set at nought thy brother? for we shall all stand before the judgment seat of Christ.

ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

For it is written, As I live, saith the Lord, every knee shall bow to me, and every tongue shall confess to God.

כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

So then every one of us shall give account of himself to God.

הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃

Let us not therefore judge one another any more: but judge this rather, that no man put a stumblingblock or an occasion to fall in his brother's way.

לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

I know, and am persuaded by the Lord Jesus, that there is nothing unclean of itself: but to him that esteemeth any thing to be unclean, to him it is unclean.

ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

But if thy brother be grieved with thy meat, now walkest thou not charitably. Destroy not him with thy meat, for whom Christ died.

ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

Let not then your good be evil spoken of:

לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃

For the kingdom of God is not meat and drink; but righteousness, and peace, and joy in the Holy Ghost.

כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

For he that in these things serveth Christ is acceptable to God, and approved of men.

והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

Let us therefore follow after the things which make for peace, and things wherewith one may edify another.

ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃

For meat destroy not the work of God. All things indeed are pure; but it is evil for that man who eateth with offence.

אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

It is good neither to eat flesh, nor to drink wine, nor any thing whereby thy brother stumbleth, or is offended, or is made weak.

טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

Hast thou faith? have it to thyself before God. Happy is he that condemneth not himself in that thing which he alloweth.

יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

And he that doubteth is damned if he eat, because he eateth not of faith: for whatsoever is not of faith is sin.

ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃