Psalms 80

Give ear, O Shepherd of Israel, thou that leadest Joseph like a flock; thou that dwellest between the cherubims, shine forth.

למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃

Before Ephraim and Benjamin and Manasseh stir up thy strength, and come and save us.

לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃

Turn us again, O God, and cause thy face to shine; and we shall be saved.

אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃

O LORD God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy people?

יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃

Thou feedest them with the bread of tears; and givest them tears to drink in great measure.

האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

Thou makest us a strife unto our neighbours: and our enemies laugh among themselves.

תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃

Turn us again, O God of hosts, and cause thy face to shine; and we shall be saved.

אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃

Thou hast brought a vine out of Egypt: thou hast cast out the heathen, and planted it.

גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

Thou preparedst room before it, and didst cause it to take deep root, and it filled the land.

פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃

The hills were covered with the shadow of it, and the boughs thereof were like the goodly cedars.

כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃

She sent out her boughs unto the sea, and her branches unto the river.

תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃

Why hast thou then broken down her hedges, so that all they which pass by the way do pluck her?

למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃

The boar out of the wood doth waste it, and the wild beast of the field doth devour it.

יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

Return, we beseech thee, O God of hosts: look down from heaven, and behold, and visit this vine;

אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

And the vineyard which thy right hand hath planted, and the branch that thou madest strong for thyself.

וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃

It is burned with fire, it is cut down: they perish at the rebuke of thy countenance.

שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃

Let thy hand be upon the man of thy right hand, upon the son of man whom thou madest strong for thyself.

תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃

So will not we go back from thee: quicken us, and we will call upon thy name.

ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃

Turn us again, O LORD God of hosts, cause thy face to shine; and we shall be saved.

יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃