Isaiah 2

The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem.
הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃
And it shall come to pass in the last days, that the mountain of the LORD'S house shall be established in the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃
And many people shall go and say, Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, to the house of the God of Jacob; and he will teach us of his ways, and we will walk in his paths: for out of Zion shall go forth the law, and the word of the LORD from Jerusalem.
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃
And he shall judge among the nations, and shall rebuke many people: and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks: nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more.
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃
O house of Jacob, come ye, and let us walk in the light of the LORD.
בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃
Therefore thou hast forsaken thy people the house of Jacob, because they be replenished from the east, and are soothsayers like the Philistines, and they please themselves in the children of strangers.
כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃
Their land also is full of silver and gold, neither is there any end of their treasures; their land is also full of horses, neither is there any end of their chariots:
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃
Their land also is full of idols; they worship the work of their own hands, that which their own fingers have made:
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃
And the mean man boweth down, and the great man humbleth himself: therefore forgive them not.
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃
Enter into the rock, and hide thee in the dust, for fear of the LORD, and for the glory of his majesty.
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
The lofty looks of man shall be humbled, and the haughtiness of men shall be bowed down, and the LORD alone shall be exalted in that day.
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
For the day of the LORD of hosts shall be upon every one that is proud and lofty, and upon every one that is lifted up; and he shall be brought low:
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃
And upon all the cedars of Lebanon, that are high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan,
ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃
And upon all the high mountains, and upon all the hills that are lifted up,
ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃
And upon every high tower, and upon every fenced wall,
ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃
And upon all the ships of Tarshish, and upon all pleasant pictures.
ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃
And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of men shall be made low: and the LORD alone shall be exalted in that day.
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
And the idols he shall utterly abolish.
והאלילים כליל יחלף׃
And they shall go into the holes of the rocks, and into the caves of the earth, for fear of the LORD, and for the glory of his majesty, when he ariseth to shake terribly the earth.
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
In that day a man shall cast his idols of silver, and his idols of gold, which they made each one for himself to worship, to the moles and to the bats;
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃
To go into the clefts of the rocks, and into the tops of the ragged rocks, for fear of the LORD, and for the glory of his majesty, when he ariseth to shake terribly the earth.
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
Cease ye from man, whose breath is in his nostrils: for wherein is he to be accounted of?
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃