Hebrews 6

על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃

quapropter intermittentes inchoationis Christi sermonem ad perfectionem feramur non rursum iacientes fundamentum paenitentiae ab operibus mortuis et fidei ad Deum

ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃

baptismatum doctrinae inpositionis quoque manuum ac resurrectionis mortuorum et iudicii aeterni

ואת זאת נעשה אם יתן האל׃

et hoc faciemus siquidem permiserit Deus

כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃

inpossibile est enim eos qui semel sunt inluminati gustaverunt etiam donum caeleste et participes sunt facti Spiritus Sancti

וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃

gustaverunt nihilominus bonum Dei verbum virtutesque saeculi venturi

נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃

et prolapsi sunt renovari rursus ad paenitentiam rursum crucifigentes sibimet ipsis Filium Dei et ostentui habentes

כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃

terra enim saepe venientem super se bibens imbrem et generans herbam oportunam illis a quibus colitur accipit benedictionem a Deo

ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃

proferens autem spinas ac tribulos reproba est et maledicto proxima cuius consummatio in conbustionem

אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃

confidimus autem de vobis dilectissimi meliora et viciniora saluti tametsi ita loquimur

כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃

non enim iniustus Deus ut obliviscatur operis vestri et dilectionis quam ostendistis in nomine ipsius qui ministrastis sanctis et ministratis

אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃

cupimus autem unumquemque vestrum eandem ostentare sollicitudinem ad expletionem spei usque in finem

שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃

ut non segnes efficiamini verum imitatores eorum qui fide et patientia hereditabunt promissiones

כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃

Abrahae namque promittens Deus quoniam neminem habuit per quem iuraret maiorem iuravit per semet ipsum

ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃

dicens nisi benedicens benedicam te et multiplicans multiplicabo te

ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃

et sic longanimiter ferens adeptus est repromissionem

בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃

homines enim per maiorem sui iurant et omnis controversiae eorum finis ad confirmationem est iuramentum

על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃

in quo abundantius volens Deus ostendere pollicitationis heredibus inmobilitatem consilii sui interposuit iusiurandum

למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃

ut per duas res inmobiles quibus inpossibile est mentiri Deum fortissimum solacium habeamus qui confugimus ad tenendam propositam spem

אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃

quam sicut anchoram habemus animae tutam ac firmam et incedentem usque in interiora velaminis

אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃

ubi praecursor pro nobis introiit Iesus secundum ordinem Melchisedech pontifex factus in aeternum