II Corinthians 3

הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

Begynner vi atter å gi oss selv skussmål, eller mon vi, således som visse folk, trenger til skussmålsbrev til eder eller fra eder?

אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃

I er vårt brev, innskrevet i våre hjerter, kjent og lest av alle mennesker,

כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃

idet det blir vitterlig at I er Kristi brev, tilblitt ved vår tjeneste, innskrevet ikke med blekk, men med den levende Guds Ånd, ikke på stentavler, men på hjertets kjødtavler.

וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃

Men en sådan tillit har vi til Gud ved Kristus,

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

ikke at vi av oss selv duer til å uttenke noget som av oss selv, men vår duelighet er av Gud,

אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

som og gjorde oss duelige til å være tjenere for en ny pakt, ikke for bokstav, men for Ånd; for bokstaven slår ihjel, men Ånden gjør levende.

ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

Dersom da dødens tjeneste, som med bokstaver var innhugget i stener, fremtrådte i herlighet, så at Israels barn ikke tålte å se på Mose åsyn for hans åsyns herlighets skyld, som dog svant,

כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

hvor skal da ikke Åndens tjeneste enn mere være i herlighet!

כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

For dersom fordømmelsens tjeneste er herlighet, da er rettferdighetens tjeneste ennu langt mere rik på herlighet;

כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

for det herlige har i dette stykke ingen herlighet mot hin overvettes rike herlighet.

כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

For når det som svinner, var i herlighet, da skal meget mere det som blir, være i herlighet.

על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

Eftersom vi da har et sådant håp, går vi frem med stor frimodighet,

ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃

og gjør ikke som Moses, som la et dekke over sitt åsyn, forat Israels barn ikke skulde skue enden av det som svant.

אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃

Men deres sinn er blitt forherdet; for like til denne dag blir det samme dekke liggende når de leser den gamle pakt, uten at det blir åpenbaret at den opheves i Kristus.

אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃

Men til denne dag ligger et dekke over deres hjerte når Moses leses;

וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃

men når det omvender sig til Herren, blir dekket tatt bort.

והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

Men Herren er Ånden, og hvor Herrens Ånd er, der er frihet.

ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃

Men vi som med utildekket åsyn skuer Herrens herlighet som i et speil; vi blir alle forvandlet til det samme billede fra herlighet til herlighet, som av Herrens Ånd.