Mark 7

ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

И се събраха при Иисус фарисеите и някои от книжниците, които бяха дошли от Ерусалим,

ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃

и бяха видели, че някои от учениците Му ядат хляб с нечисти, тоест неизмити ръце.

כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃

Защото фарисеите и всички юдеи, като държат преданието на старейшините, не ядат, без да си измият ръцете до лактите;

ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃

и когато се връщат от пазар, не ядат, без да се измият. Има и много други неща, които са приели да спазват – измивания на чаши, глинени и медни съдове (и легла).

וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃

И така, фарисеите и книжниците Го запитаха: Защо Твоите ученици не вървят по преданието на старейшините, а ядат хляб с нечисти ръце?

ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

А Той им каза: Добре е пророкувал Исая за вас, лицемерите, както е писано: "Този народ Ме почита с устните си, но сърцето им се намира далеч от Мен.

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

Но напразно Ме почитат, като учат за поучение човешки заповеди."

כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃

Вие оставяте Божията заповед и спазвате човешкото предание: (миенето на стомни и на чаши; и правите много други неща).

ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

И им каза: Вие успешно осуетявате Божията заповед, за да спазите своето предание!

כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Защото Мойсей каза: "Почитай баща си и майка си", и: "Който злослови баща или майка, непременно да се умъртви."

ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃

Но вие казвате: Ако каже човек на баща си или на майка си: Това моето, с което би могъл да си помогнеш, е курбан, това значи, подарено е на Бога – това го освобождава;

ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃

и вие не го оставяте вече да направи нищо за баща си или за майка си.

ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃

И така осуетявате Божието слово заради вашето предание, което сте предали; и вършите много такива неща, подобни на това.

ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃

И пак повика множеството и им каза: Слушайте Ме всички и разбирайте.

אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃

Няма нищо извън човека, което, като влиза в него, може да го оскверни; но тези неща, които излизат от него, те оскверняват човека.

כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

(Ако има някой уши да слуша, нека слуша.)

ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃

И като остави множеството и влезе вкъщи, учениците Му Го попитаха за притчата.

ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃

И Той им каза: И вие ли още не проумявате? Не разбирате ли, че нищо, което влиза в човека отвън, не може да го оскверни?

כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃

Защото не влиза в сърцето му, а в корема и се изхожда. С това Той обяви всички ястия за чисти.

ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃

Каза още: Това, което излиза от човека, то осквернява човека.

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

Защото отвътре, от сърцето на хората, излизат лоши мисли, блудства, кражби, убийства,

]22-12[׃

прелюбодейства, користолюбие, злина, коварство, сладострастие, лукавство, богохулство, гордост, безумство.

כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

Всички тези зли неща излизат отвътре и оскверняват човека.

ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃

И като стана оттам, отиде в Тирската и Сидонската страни; и влезе в една къща и не искаше никой да Го знае, но не можа да се укрие.

כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃

А веднага чу за Него една жена, чиято малка дъщеря имаше нечист дух; и тя дойде и падна пред краката Му.

והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃

(Жената беше гъркиня, по рождение сирофиникийка.) И Му се молеше да изгони демона от дъщеря й.

ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

А Иисус й каза: Остави децата да се наситят, защото не е прилично да се вземе хлябът от децата и да се даде на кученцата.

ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃

А тя в отговор Му каза: Така е, Господи, но и кученцата под масата ядат от трохите, които падат от децата!

ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃

А Той й каза: За тази дума – иди си; демонът излезе от дъщеря ти.

ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

И като си отиде у дома, намери, че детето лежеше на постелката, а демонът беше излязъл.

וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃

И като излезе пак от тирската и сидонската страни, дойде към Галилейското езеро през средата на декаполските области.

ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃

И доведоха при Него един глух и заекващ човек и Му се молеха да положи ръка на него.

ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃

Иисус го отведе настрани от множеството, сложи пръстите Си в ушите му и като плюна, се докосна до езика му;

ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃

и като погледна към небето, въздъхна и му каза: Еффата, тоест: Отворй се.

וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃

И ушите му се отвориха и връзката на езика му се развърза, и той говореше ясно.

ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃

И им заръча на никого да не казват за това; но колкото повече им заръчваше, толкова повече те Го разгласяваха;

וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃

и се чудеха твърде много и говореха: Всичко върши добре: и глухите прави да чуват, и немите да говорят!