Job 14

L'homme né de la femme! Sa vie est courte, sans cesse agitée.

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃

Il naît, il est coupé comme une fleur; Il fuit et disparaît comme une ombre.

כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

Et c'est sur lui que tu as l'oeil ouvert! Et tu me fais aller en justice avec toi!

אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

Comment d'un être souillé sortira-t-il un homme pur? Il n'en peut sortir aucun.

מי יתן טהור מטמא לא אחד׃

Si ses jours sont fixés, si tu as compté ses mois, Si tu en as marqué le terme qu'il ne saurait franchir,

אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

Détourne de lui les regards, et donne-lui du relâche, Pour qu'il ait au moins la joie du mercenaire à la fin de sa journée.

שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃

Un arbre a de l'espérance: Quand on le coupe, il repousse, Il produit encore des rejetons;

כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

Quand sa racine a vieilli dans la terre, Quand son tronc meurt dans la poussière,

אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

Il reverdit à l'approche de l'eau, Il pousse des branches comme une jeune plante.

מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃

Mais l'homme meurt, et il perd sa force; L'homme expire, et où est-il?

וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

Les eaux des lacs s'évanouissent, Les fleuves tarissent et se dessèchent;

אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃

Ainsi l'homme se couche et ne se relèvera plus, Il ne se réveillera pas tant que les cieux subsisteront, Il ne sortira pas de son sommeil.

ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃

Oh! si tu voulais me cacher dans le séjour des morts, M'y tenir à couvert jusqu'à ce que ta colère fût passée, Et me fixer un terme auquel tu te souviendras de moi!

מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃

Si l'homme une fois mort pouvait revivre, J'aurais de l'espoir tout le temps de mes souffrances, Jusqu'à ce que mon état vînt à changer.

אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃

Tu appellerais alors, et je te répondrais, Tu languirais après l'ouvrage de tes mains.

תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

Mais aujourd'hui tu comptes mes pas, Tu as l'oeil sur mes péchés;

כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃

Mes transgressions sont scellées en un faisceau, Et tu imagines des iniquités à ma charge.

חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃

La montagne s'écroule et périt, Le rocher disparaît de sa place,

ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

La pierre est broyée par les eaux, Et la terre emportée par leur courant; Ainsi tu détruis l'espérance de l'homme.

אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃

Tu es sans cesse à l'assaillir, et il s'en va; Tu le défigures, puis tu le renvoies.

תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

Que ses fils soient honorés, il n'en sait rien; Qu'ils soient dans l'abaissement, il l'ignore.

יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃

C'est pour lui seul qu'il éprouve de la douleur en son corps, C'est pour lui seul qu'il ressent de la tristesse en son âme.

אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃